
כ-120 חברים ותושבים בקיבוץ הצטרפו לעתירה, בהם לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי החטוף בעזה, גלי עידן, אלמנתו של צחי שנחטף ונרצח בשבי החמאס, ואמא של מעיין בת ה-18 שנרצחה ב7 באוקטובר, יהודה ונורית פיורנטינו, הוריו של אילן, רבש"צ נחל עוז שנפל בקרב לבלימת המחבלים, יונתן ברוש, שאיבד את אשתו שושי במתקפת החמאס ונפצע קשה מירי המחבלים – ובני משפחתם של תומר אליעז, דקלה ערבה ונועם אליקים שנרצחו במתקפת הטרור.
לישי מירן מסרה: "העתירה אומרת דבר פשוט, הגיוני ונכון: אי-אפשר לקיים חיים נורמליים במרחק של 800 מטר מהגבול עם עזה, בזמן שעמרי ועוד 49 חטופים נמקים וסובלים במנהרות החמאס, והדי הפיצוצים מרעידים כל בית ביישוב. הפיצוצים העזים של המלחמה מורגשים היטב בכל בית בקיבוץ. יש אנשים שבחרו לחזור למרות המצב הקשה הזה ואני מכבדת ומעריכה אותם, אבל המון משפחות בקיבוץ מרגישות שאי-אפשר לקיים חיים נורמליים ככה, והמדינה מנסה להכריח אותם לחזור אל תוך מציאות בלתי-אפשרית. כל בוקר מסבירים לנו מחדש שהלחימה לא נגמרה, ושלא חזרנו לשגרה – אז הדבר מבחינתי תקף על אחת כמה וכמה כשזה מגיע למקום המגורים שלנו, שצמוד לעזה. אי אפשר לצייר תמונת מציאות לפי נוחות, זה אבסורד".