דוח חדש של מכון עלמא חושף פרטים מטרידים על מבנה הצבא הסורי החדש שנבנה תחת הנהגתו של אחמד אלשרע (ג'ולאני). הדוח מצביע על מגמות אידיאולוגיות קיצוניות ועל סיכונים עתידיים ליציבות האזור.
המשטר החדש של סוריה תחת אחמד א-שרע בונה מחדש את צבאו, משלב מורדים לשעבר וקציני צבא אסד לשעבר, במטרה להגיע ל-300,000 חיילים. הצבא החדש עוסק בהכנת תשתית, הכשרות וגיוסים. הבעיה המרכזית – מליציות רבות אשר הינן בעלות רקע ג'יהאדיסטי קיצוני , מרכיבות את הצבא ומאיימות על היציבות. תמיכה טורקית תעצב את עתידו.
זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון בדצמבר 2024, החל אלשרע במאמצי שיקום מקיפים של צבא סוריה. במסגרת תהליך זה קראו ראשי המשטר למפקדי ארגונים ומיליציות להכפיף עצמם למשטר החדש ולהצטרף לצבא. על פי הדוח, המטרה היא להגיע לצבא בהיקף של 300,000 חיילים הכולל 20 דיוויזיות.
עם זאת, מכון עלמא מציין כי מרבית ארגוני המורדים שהצטרפו לצבא לא התפרקו באמת, אלא המשיכו לפעול באותו מבנה פנימי תחת שם חדש. מצב זה תורם ליציבות זמנית, אך עלול לסכן את שליטת המשטר בעתיד.
אחת המגמות המדאיגות ביותר שמזהה הדוח היא השילוב של קבוצות בעלות אידיאולוגיות סלפיות-ג'יהאדיסטיות קיצוניות בצבא החדש. חלק מהלוחמים אינם רחוקים רעיונית מדאע"ש, וחלקם אף לוחמים זרים שהשתקעו במדינה.
הדוח מציין כי הצבא הסורי החדש מכיל כוח אדם רב שאינו סורי במקורו, כולל אויגורים סינים, טורקמנים, לוחמים ממדינות הקווקז ועוד. רבים מהם שואפים להקים חליפות מוסלמית בסוריה ונחשבים לקיצוניים אף בתוך הספקטרום הג'יהאדיסטי.
הדוח מדגיש את התמיכה הטורקית הגוברת במשטר הסורי החדש, הכוללת הצהרות תמיכה תדירות המגובות בפעילות כלכלית, מדינית ואף צבאית. כבר כיום מחזיקה טורקיה תעשייה צבאית מפותחת המייצרת מגוון רחב של אמצעי לחימה, וסביר להניח שתהיה אחת מספקיות הנשק המרכזיות של צבא סוריה.
הדוח מציין כי הצבא החדש עדיין סובל ממחסור באמצעי לחימה מתקדמים כתוצאה מסדרת התקיפות שביצעה ישראל כנגד תשתיות צבאיות ומאגרי נשק ברחבי סוריה לאחר נפילת משטר אסד. במסגרת תקיפות אלה הושמדו טילים בליסטיים, מטוסים, מסוקים, ספינות ומערכות נשק מתקדמות נוספות.
מפקדים בכירים ומבנה ארגוני
הדוח מפרט את זהויות המפקדים הבכירים בצבא החדש, כולל שר ההגנה מרהף אבו קצרה שכיהן כמפקד הזרוע הצבאית של היאת תחריר א-שאם (HTS – ארגון סורי ג'יהאדיסטי), ורמטכ"ל עלי נור אלדין אלנעסאן. אלשרע מינה את אנשי אמונו הקרובים ביותר לתפקידי מפתח בממשלה ובצבא, כולל ראשי המודיעין, המשמר הרפובליקני וחיל האוויר.
הדוח מציג מפורטות את 20 הדיוויזיות השונות, זהות מפקדיהן, הרקע האידיאולוגי והשיוך הארגוני הקודם, ואזורי הפעילות. בין הדיוויזיות הבולטות: דיוויזיה 84 המוגדרת כדיוויזיית כוחות מיוחדים הכוללת חלק ניכר של לוחמים זרים, ודיוויזיה 82 שמפקדה נחשב לאחת הדמויות הקיצוניות ביותר.
משמעויות אסטרטגיות
מכון עלמא מזהיר כי למרות המאמץ של אלשרע להציג עצמו כמנהיג מתון ופרגמטי, עדיין קיימת אי וודאות לגבי אופיו העתידי של המשטר. העימותים ואירועי הטבח באזור העלאווי במרץ 2025 ובסווידא במחוז הדרוזים ביולי 2025 מעלים חשש ממשי כי המשטר עלול לבחר בעתיד בכיוון אסלאמיסטי-קיצוני.
הדוח מסיק כי אופן בנית הצבא והשילוב של קבוצות קיצוניות במסגרתו מציבים בפני המשטר אתגר משמעותי בטווח הזמן הבינוני והרחוק, ויכולים להציב אתגר נוסף בפני ישראל וירדן בעתיד.
