יעלה ועילי דוד, אחיו של החטוף אביתר דוד, מדברים בכיכר החטופים לאחר צפייה בשני הסרטונים שפרסם חמאס בהם נראה אחיהם החטוף במצב קשה וברור של הרעבה. "אתמול בערב, חזינו באח שלנו מורעב במכוון ובציניות בצינוק בעזה", אמרו האחים. "חמאס השתמשו באביתר שלנו, כניסוי חי בקמפיין רעב דוחה".
האחים תיארו את אביתר, החטוף בן ה-29: "אביתר הוא האח האמצעי שלנו. ילד פשוט מתוק. מלא בחיים, חבר טוב. אביתר אוהב לאכול אוכל טוב, להתאמן בחדר כושר, ויש לו את החיוך הכי יפה ומדבק בעולם". בסרטון השני שפרסם חמאס, אביתר דוד מתאר את תנאי הרעב הקשים בהם הוא מוחזק. "ולפני כשעתיים- חזינו בו מפרט ומספר על הרעב שהוא חי בו", הוסיפו האחים.
משפחת דוד קוראת לפעולה מיידית: "מדינת ישראל והקהילה הבינלאומית חייבות להתנגד לאכזריותו של חמאס, ולהבטיח שאביתר וגיא יקבלו מיד תזונה וטיפול רפואי ראויים". האחים הדגישו: "אסור לישראל ולקהילה הבינלאומית לשתוק או לעצום עין מההרעבה המכוונת כחלק מקמפיין הרעב שמפיץ החמאס. אין גבול לאכזריות".
יעלה דוד הוסיפה: "כשצפיתי אתמול באביתר הלב שלי נהיה חלול. לראות את אחי הגדול במצב הלא נתפס הזה שיגע אותי. זה לא הגיוני שאלה החיים שלנו. חלאס. די כבר".
היא פנתה ישירות לאחיה החטוף אביתר: "אביתרי אח שלי האהוב והיקר, אני אוהבת אותך. עילי, אמא ואבא אוהבים אותך ונקרעים מגעגוע. אנחנו כל כך מחכים לך. מחכים להשתקם איתך. אתה תחזור לעצמך, אני מבטיחה לך אח שלי".
המשפחה סיימה במסר נחרץ: "לעולם לא עוד זה היום" וקראה "לממשלת ישראל, לעם ישראל, לאומות העולם ולנשיא ארה"ב לעשות הכל כדי להציל את אביתר וגיא שלנו, ושאר החטופים החיים ממוות ולוודא בכל דרך אפשרית שהם מקבלים סיוע רפואי ומזון".
השבוי המשוחרר עומר ונקרט, שהיה עם אביתר דוד וגיא גלבוע דלאל כ-250 ימים במנהרות חמאס, אמר גם הוא מסר נוקב לאחר צפייה בסרטונים. "הדבר הראשון שחיפשתי בסרטון זה את העיניים שלו. אביתר לא היה צריך לדבר מילה בשביל שהעיניים שלו יספרו לי את זה את זה שהוא כואב, את זה שהוא רעב, את זה שהוא מרגיש שאין בו את הכוחות כמעט, את החולשה בחוץ ובפנים".
ונקרט, שחזר מהשבי לפני יותר מחמישה חודשים אחרי 505 ימים, תיאר את הרגש הכואב שחווה בצפייה: "העיניים שלו אמרו לי: 'עומר אחי, תעזור לי אני נטוש'. נטוש. מיד ראיתי את זה מיד הרגשתי את זה הוא נטוש, פשוט נטוש, בלי חמלה, בלי חום בלי אהבה".
החטוף המשוחרר הדגיש כי תנאי השבי הקשים הביאו אותו לחזור מנטלית למנהרות: "חזרתי לשם אביתר וגיא, כדי להיות איתם בבית. ואז התפרקתי בבכי הבנתי שלא זו לא קלישאה, אם יש חטופים בעזה אני פשוט לא אוכל לצאת משם. אני שבוי בארצי שלי!"
ונקרט סיים בקריאה נואשת: "תראו את אביתר, העיניים שלו מספרות את הסיפור של כולנו זעקה מרירה וענקית של הצילו! אני מבקש תצילו אותו, תצילו אותו. הושיטו יד לנפש היפה והמדהימה של אביתר, של גיא ושל כל החטופים שלנו".
אופיר ברסלבסקי, אביו של החטוף רום ברסלבסקי, נשא נאום בכיכר החטופים בתל אביב, בו תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו על הטיפול בעסקת החטופים.
ברסלבסקי פתח את דבריו בציון כי בנו רום נמצא בעזה כבר 666 יום, מאז ה-7 באוקטובר. "ב-7.10, ביום הכי שחור בתולדות המדינה, רום שלי היה קרן של אור בגיא ההריגה במתחם מסיבת הנובה", אמר האב. "רום עבד כמאבטח במסיבה, הוא יכל לברוח, להציל את עצמו, אבל בחר להישאר ולעזור לאחרים: לטפל בפצועים, לחלץ את הנפגעים, לשמור על כבודם של הנרצחים".
ברסלבסקי התייחס לסרטון שפורסם לפני יומיים על ידי החמאס, בו נראה בנו רום. "ראיתי את הבן שלי – ולא זיהיתי אותו. רום שלי רעב ללחם, צמא למים, חולה, שבור פיזית ומרוסק מנטלית. הילד שלי גוסס! ראיתי את זה בעיניים שלי", אמר. האב הוסיף כי גם ראש הממשלה ראה את הסרטון ויודע על מצבו של רום ושל שאר החטופים, "ובכל זאת הוא בוחר שוב ושוב שלא להציל אותו".
ברסלבסקי הוסיף כי לפני עשרה ימים התבשרה המשפחה שארגון הטרור הג'יהאד האיסלמי איבד את הקשר עם רום ועם החוליה ששומרת עליו. "לפני עשרה ימים אנחנו, ההורים של רום, עברנו ממדור אחד של גיהנום, בו היינו כבר שנה ואחד עשר חודשים למדור אחר בגיהנום. גיהנום של חוסר ידיעה, של חרדה מתמשכת, גיהנום של פחד משתק", תיאר.
בחלק המרכזי של נאומו, פנה ברסלבסקי ישירות לראש הממשלה בקריאה: "אתה שהפקרת, אתה שטירפדת, אתה שהמצאת את שיטת השלבים, הפעימות והסלקציה… אני פונה אליך ואומר: די! שיטת השלבים בעסקאות נכשלה". ברסלבסקי טען כי בזמן שהממשלה מושכת זמן, "החמאס ניזון מקמפיין רעב שקרי, מעלה את המחיר ולוקח את הזמן, הבן שלי ושאר החטופים משלמים את המחיר".
ברסלבסקי דרש מנתניהו לסיים את המלחמה ולהביא את כל החטופים הביתה: "תסיים את המלחמה ותביא לכאן את כולם: את החטופים, את החללים, את הלוחמים והלוחמות, את המילואימניקים ואת העקורים מבתיהם. כולם צריכים לחזור הביתה. ועכשיו – בלי שלבים, בלי טריקים, בלי שטיקים ובלי סלקציות".
האב סיים את דבריו בקריאה אישית: "אני מתגעגע לילד שלי, אמא שלו מתגעגעת אליו… אנחנו רוצים לקום, להשתקם, לחזור לחיים, לנשום. ואין לנו אוויר! תחזירו את כולם. עכשיו".
