"השבוע העולם סוף סוף מתחיל לשים לב לעוצמת הסבל בעזה", כותב אחמד פואד אלח'טיב בטור הדעה שלו במגזין האמריקאי "אטלנטיק". "המדיניות הכושלת של הממשלה הישראלית – בדרבונם של השרים הקיצוניים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר – הפחיתה את זרימת הסיוע ההומניטרי, המזון והאספקה לעזה. ישראל שינתה ללא צורך את מערך חלוקת הסיוע, ללא הצלחה במטרה להפריד בין האוכלוסייה האזרחית לחמאס, תוך החמרת המצוקה. על החלטות אלו זוכה ישראל לביקורת צודקת מהקהילה הבינלאומית".
"למרות זרימת מאות משאיות לעזה בארבעת הימים האחרונים, מעט מאוד אספקה הגיעה למחסנים כדי להיות מחולקת לאוכלוסייה", המשיך. "משלוחי הסיוע נתפסים על ידי צירוף של אזרחים נואשים, כנופיות חסרות חוק, בריונים הקשורים לחמולות וסוחרי מוות. כאוס ונופים אפוקליפטיים הם הנורמה, לא החריג. אי אפשר להכחיש את המציאות של תת-התזונה והרעב הנרחבים ברצועת עזה".
"בימים האחרונים שוחחתי עם עשרות עזתים הזועמים על מה שמתרחש סביבם. הם כועסים, אמר לי אחד מהם, על 'המוני האנשים האנוכיים שתוקפים שיירות סיוע כדי לגנוב ולאסוף סיוע באופן נורא מבלי לדאוג לעזתים שבחרו לא להשתתף בהפגנות מבישות ומשפילות אלו של חוסר אנושיות, לא משנה מה רמת הרעב'. אבל כעסם מופנה בעיקר כלפי חמאס, שהם מאשימים אותו בכך שהוא שם את תושבי עזה במצב הזה, ובסירובו המתמשך לסיים את המלחמה שהוא החל. 'היטלר נלחם בבונקר שלו עד שהתאבד במלחמת העולם השנייה בקרב על ברלין', אמר אדם אחר, כשהוא מתלונן שחמאס מתבצר במנהרותיו, מוכן לראות את עזה נהרסת עד הילד האחרון", הוסיף.
לאחר מכן כתב: "חמאס באמת רוצה רעב בעזה. יצירת מוות המוני מרעב הוא המהלך האחרון של הקבוצה, התקווה האחרונה שלה לסיים את המלחמה באופן שמקדם את מטרותיה. חמאס הרויח מההחלטה הישראלית להשתמש במזון כמנוף נגד ארגון הטרור, כי התנאים הקטסטרופליים לאזרחים יצרו זעקה בינלאומית, שמחמירה את מעמדה הגלובלי של ישראל ומאלצת אותה לחזור בה מהקו".
"תומכים ברשתות החברתיות של ארגון הטרור תקפו בעקביות כל מאמץ להקל על המשבר", הסביר. "בפוסטים ובסרטונים הם התעלמו ממאמצים לשלוח מזון בשיירות משאיות ממצרים וירדן, והצביעו על הסצנות הכאוטיות כשעזתים נואשים מתרוצצים אחרי סיוע. הם תקפו גם את הפלת האוכל מהאוויר שמתבצעת כעת וקראו להפסיק אותה מיד".
"הרצון הברור של חמאס להאריך ולהעמיק את משבר הרעב עוזר להסביר את הקריסה האחרונה של משא ומתן להפסקת אש, גם כשעזתים מתים ללא צורך. העקשנות של הקבוצה הביאה הן את ישראל והן את שליח טראמפ, סטיב ויטקוף, לעזוב את השיחות. אם משבר הרעב והבעיות ההומניטריות ייפתרו, חמאס לא יוכל עוד להשתמש בסבל העזתים כדי ליצור זעקה בינלאומית או להשתמש במינוף שנוצר כדי לסיים את המלחמה בתנאיו" הוסיף.
"אך ועידת פתרון שתי המדינות שכינסו צרפת וסעודיה באו"ם מראה את הדרך קדימה. בהצהרה יוצאת דופן, שאושרה על ידי האיחוד האירופי והליגה הערבית, המשתתפים גינו את התקפות ה-7 באוקטובר ואת חטיפת בני הערובה, והכריזו כי 'חמאס חייב לסיים את שלטונו בעזה ולמסור את נשקו לרשות הפלסטינית'. הוועידה מחזה בעיניה סיום פעולות האיבה, הקמת משימה בינלאומית בעזה, ובסופו של דבר החזרת הרשות הפלסטינית לשלוט ברצועה".
"מדינות ערב רבות היססו לבקר את חמאס בפומבי, למרות שהן עושות זאת באופן פרטי באופן קבוע, מחשש לערער את אוכלוסייתן שלהן", הוסיף לסיום. "אבל כעת הן הכירו בחשיבות הקריאה הגלויה והשקופה לחמאס לוותר על השליטה בעזה ולהתפרק מנשקו. הן ישראל והן הקהילה הבינלאומית צריכות לנצל את השינוי הזה, כדי לבודד את ארגון הטרור ולתת תקווה למסלול טוב יותר לעתיד עזה".
"אם חמאס מאמין שסבל העזתים מחזק את מטרתו, מקבלי ההחלטות הישראליים צריכים לקחת את זה ללב. עליהם לנטוש את מדיניותם המוטעית והבלתי אנושית ולהפסיק את מאמציהם ללחוץ על האוכלוסייה כאמצעי ללחץ על ארגון הטרור. הדרך הטובה ביותר לערער את עמדת חמאס היא במקום זאת להציף את עזה במזון, ולהקל על סבל אנשיה".
אחמד פואד אלח'טיב הוא ראש פרויקט "Realign For Palestine" שם הוא חוקר בכיר. הוא יליד עזה ואנליסט פוליטי הכותב רבות על ענייני אסטרטגיה במזרח התיכון.
