פרידה מאגדה: השחקן הישראלי אלון אבוטבול, שנפטר השבוע בגיל 60, זוכה הבוקר (חמישי) לכבוד אחרון בטקס אשכבה המתקיים באולם רובינא בתיאטרון הבימה בתל אביב.
קהל גדול של מאות אנשים, ביניהם דמויות בולטות מעולם התרבות כמו השחקנים דרור קרן, ששון גבאי ואלי דנקר, הזמרים מירי מסיקה וגלעד כהנא והשר לשעבר עמיר פרץ, התכנסו לחלוק כבוד לאחד השחקנים הישראלים הבולטים ביותר מאז שנות השמונים. לאחר הטקס, תיערך הלוויתו של אבוטבול לקבורה בבית העלמין שבקיבוץ גבעת ברנר. כזכור, השחקן המוכשר איבד את חייו לפני מספר ימים כשהתמוטט בחוף הבונים זמן קצר לאחר שיצא מהים.
יצחק, דוד של אלון, אמר: "אני זוכר את היום שאחותי באה עם התינוק החייכן, חצי אס חצי נסיך. הוא טען שזה לא פיקניק גדול להיות אח מועדף. האמנתי לו. בסופו של דבר, להיות ילד מועדף זה עול, כנראה שהרצון להיות הכי טוב נמשך כל חייו, ואולי אפילו עד הרגעים האחרונים".
"הרבה אנשים אומרים הנה, הילד מקריית אתא, הפריפריה, הגיע לצנטרום התל-אביבי ועשה קריירה. אז אספר שזה התחיל כשלילד מהפריפריה היה דוד מאותה פריפריה, שהיו לו שנים בברנז'ה. בגיל 15 הוא אומר לי 'אני רוצה ללכת לתלמה ילין, אבל פיקששתי את הדדליין'. הבנתי מה הוא רוצה ממני, אצלנו בארץ הדדליין לא כזה דד. שלום יקר שלי, תודה רבה".
הזמר שולי רנד סיפר: "כאילו שהיה חסר לנו כאב וחוסר אונים במקום הזה מוכה הכאב, החליטה הנשמה היקרה שלך, הסקרנית, חסרת המנוח, הססגונית, מלאת אהבת האדם, להסתלק ולשבור לכל כך הרבה שנים את הלב. היו לנו אינסוף שיחות על המקצוע והחיים, דיברת על גורם ההפתעה. 'להפתיע שולי, להפתיע. את הפרטנר, את הבמאי'. קראת לזה להישאר חי. כל כך פחדת ממוות פנימי, מקצועי. אז הפתעת, ועוד איך הפתעת".
"ליטשת את הכישרון שלך לדרגת מאסטר. צייר, מוזיקאי, איש משפחה, חבר אמיתי, בן אדם. נפגשנו בתל אביב, מפוצץ אמביציה לכבוש. ההתבגרות המקצועית, האישית, תמיד חסר שקט ומחפש לפרוץ את הגבולות של עצמך. לא לנוח, להמשיך לגלף את המתנה הנדירה שנתן לך אלוהים ליצירת מופת. התקופה המשמעותית ביותר שבילינו יחד הייתה ליד מיטתו של אחיך. אברהם היה דמות חשובה להמון אנשים ובעיקר לך. ראיתי באיזו עדינות, מסירות ורגישות טיפלת בו. לא נתת לו להרגיש את הפחד והכאב שלך. השארת למשפחה היקרה שלך ולנו דרך. נוח לשלום אבוטבול, תברך את כולנו, את העם שלנו. אנחנו כל כך זקוקים לזה. תלמד עלינו זכות".
השחקן דרור קרן סיפר: "תראה מה עשית אחי, רובינא מפוצץ בדרמה ישראלית לראשונה זה שנים, ועוד הצגת יחיד. תמיד היה לך עוד שפן בכובע. כל הדרמה בשביל להיות חבר קיבוץ בגבעת ברנר? אתה לא סופי, הבן אדם הכי בלתי סופני שהכרתי. תמיד עוד סיפור. הפילוסוף הנורבגי והסופר היפני. כמה קראת ולמדת, כל שיחה כשאתה דלוק מעוד שורה וציטוט ואני 'שנייה, רגע, מה אתה מנסה להגיד בכלל, כולה שאלתי מה שלומך'".
"שילוב של חתול רחוב ואינטלקטואל, איש רנסנס אמיתי. חוקר. שאלת, בדקת, חיפשת לדייק את הדרך, השאלה הנכונה. סקרנות בלתי נגמרת הייתה לך לאנשים. שלא לומר בלתי נסבלת. ללכת איתך בקינג ג'ורג' – סיוט. עוד אחד שרוצה לדבר איתך, את זאת מחבק ואת ההיא שואל. רבאק, קבענו לקפה. מגנט של אנשים. מגה טאלנט, הוליווד סטאר כחול-לבן".
השחקן ששון גבאי הוסיף: "כולנו דוממנו מנועים, בשקט רועם. אני נזכר שלפני יותר מ-40 שנה 'קיבלתי' את אלון בגיל 17 וחצי, בהצגה הראשונה שעשה בחיים. כבר אז היה ממזר ונועז, עם זיק בעיניים, מבין דברים שלאחרים לקח זמן. גבר מקסים, אריה בין אריות.
"אלון אהוב, כוכב יקר במסע גלקטי מקריית אתא אל העתיד. חותר בתנועה מתמדת, בשמיים אדומים, סוערים ומאובקים. מול רוחות שזורות חול בעיניים. חיפוש סקרני בנתיבים לא נודעים. לא חשוב לאן, התנועה תעשה את העבודה. בדרך נלכדים אנשים, משפחה וילדים, אהבות, אוהבים, סקרנים. אנשים שבאו להציץ בתהייה שלך. מסע נדיר שבסופו הוטלת לים הכחול, נשטפת עם הגלים אל החוף, לנוח. טוס הלאה, אלון אהוב, למסע שלא ייגמר. ואולי בלילה נבחין בשובל האור המטפס בדרכך למעלה למעלה".
הזמרת מירי מסיקה ספדה: "שאלו אותי איך זה לעבוד עם אלון אבוטבול. אחד השחקנים הגדולים, אולי הכי גדול. הסתכלתי עליו כמו פלא. אני רק רציתי למצוא, והוא רק רצה לא להגיע לעולם ולחפש. מפגש בלתי אפשרי, כל לילה היה מישהו אחר. עד שהבנתי את השיעור שרצה ללמד אותי. מורה אדיר, רב, שאמאן. כמות האנשים שראיתי ששינה להם את החיים".
במהלך קריירה ארוכה של למעלה משלושה עשורים, הותיר אבוטבול חותם בל יימחה על הקולנוע והתיאטרון הישראלי. הוא זכור במיוחד מתפקידיו "שתי אצבעות מצידון", "האסונות של נינה", "קצפת ודודבדנים", "גוף השקרים" לצד ליאונרדו דיקפריו, "עלייתו של האביר האפל" בבימויו של כריסטופר נולאן, ועשרות סרטים וסדרות נוספות.
