ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, אמר הלילה (בין רביעי לחמישי) בהצהרה שקנדה מתכוונת להכיר במדינה פלסטינית במושב ה-80 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות בספטמבר 2025. הוא הוסיף כי כוונת קנדה מבוססת על מחויבות הרשות הפלסטינית לרפורמות נחוצות ביותר, ואמר כי ההחלטה מבוססת על רפורמות, לרבות התחייבויות של הרשות הפלסטינית לרפורמה בממשלתה, לקיים בחירות כלליות בשנת 2026 ללא חמאס ולפרק את המדינה הפלסטינית מצבא. עוד אמר כי שוחח עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.
עוד אמר בהצהרתו ראש הממשלה הקנדי כי הוא עובד יחד עם מדינות נוספות על כך שפתרון שתי המדינות יהיה אפשרי, וציין: "האפשרות הזו נשחקת מול עיננו". משרד החוץ יצא בתגובה בהודעה ומסר: "ישראל דוחה את הודעת ראש ממשלת קנדה. שינוי העמדה של ממשלת קנדה בעיתוי הנוכחי הוא פרס לחמאס ופוגע במאמצים להגיע להפסקת אש בעזה ולמתווה לשחרור החטופים".
זאת לאחר שבמהלך "ועידת שתי המדינות" שהתקיימה ביומיים האחרונים במטה האו"ם בניו־יורק ביוזמת צרפת וסעודיה, הכריזו מדינות נוספות על כוונתן להכיר במדינה פלסטינית במסגרת העצרת הכללית של האו"ם הצפויה להיערך בספטמבר הקרוב. מדובר בגל שני של מדינות שמצטרפות ליוזמה בעקבות ההכרזות האחרונות של צרפת, בריטניה ומלטה.
המדינות שהביעו נכונות לפעול לקראת הכרה כוללות את אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, פינלנד, לוקסמבורג, פורטוגל, סן מרינו ומדינות נוספות. חלק מהן, דוגמת ספרד, אירלנד ונורווגיה, כבר פרסמו הצהרות רשמיות על הכרה במדינה פלסטינית בחודשים האחרונים.
בתום "ועידת שתי המדינות" פרסמו שרי החוץ הצהרה משותפת, בה קראו ליישום הפתרון המדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני. שרי החוץ של אנדורה, אוסטרליה, קנדה, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, לוקסמבורג, מלטה, ניו זילנד, נורבגיה, פורטוגל, סן מרינו, סלובניה וספרד פרסמו הצהרה הקוראת ליישום פתרון שתי המדינות ומציגה קווים מנחים לעתיד האזור.
בפתח ההצהרה גינו השרים את "מתקפת הטרור האכזרית והאנטישמית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. השרים דרשו הפסקת אש מיידית, שחרור מיידי וללא תנאי של כל החטופים המוחזקים בידי חמאס, לרבות השבת גופות החטופים, וכן הבטחת גישה הומניטרית בלתי מוגבלת לעזה.
עוד הדגישו השרים את מחויבותם הבלתי מתפשרת לחזון פתרון שתי המדינות, בו יחיו מדינת ישראל ומדינת פלסטין זו לצד זו בשלום, בגבולות בטוחים ומוכרים, בהתאם למשפט הבינלאומי ולהחלטות האו"ם הרלוונטיות. בהקשר זה, ציינו את חשיבות האחדות המוסדית של רצועת עזה והגדה המערבית תחת הנהגת הרשות הפלסטינית.
השרים הביעו דאגה עמוקה מהיקף הנפגעים האזרחיים ומהמצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, והדגישו את התפקיד החיוני שממלאים האומות המאוחדות וסוכנויותיהן במתן סיוע הומניטרי.
בהצהרה התקבלה בברכה הצהרת יו"ר הרשות הפלסטינית מיום 10 ביוני, בה גינה את מתקפת הטרור של 7 באוקטובר; קרא לשחרור החטופים ולפירוק חמאס מנשקו; התחייב לביטול מנגנון התשלומים לאסירים; התחייב לרפורמה במערכת החינוך; התחייב לקרוא לבחירות בתוך שנה, לשם חידוש דור ההנהגה והביע נכונות לקבל את עקרון המדינה הפלסטינית המפורזת.
לקראת כינוס ראשי המדינות והממשלות בשבוע הדיונים של העצרת הכללית ה־80 של האו"ם, שייערך בספטמבר הקרוב, חזרו שרי החוץ והדגישו כי מדינותיהם כבר הכירו, הביעו נכונות להכיר, או שוקלות בחיוב להכיר במדינה פלסטינית – צעד שלדבריהם הוא חיוני למימוש פתרון שתי המדינות. הם קראו לכל המדינות שטרם עשו כן – להצטרף לקריאה זו.
כמו כן, השרים קראו למדינות שטרם כוננו יחסים דיפלומטיים עם ישראל לעשות זאת, ולהביע נכונות להשתלב בתהליך של אינטגרציה אזורית של מדינת ישראל.
לסיום, הביעו השרים נחישות לפעול לעיצוב סדר יום ל"יום שאחרי" בעזה, שיבטיח את שיקומה של הרצועה, את פירוק חמאס מנשקו, ואת הרחקתו ממוקדי ההנהגה הפלסטינית.
שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, הגיב בחריפות למהלך ואמר: "בזמן שהחטופים שלנו עדיין מוחזקים בעזה במנהרות החמאס, המדינות האלו בוחרות להתעסק בהצהרות חלולות במקום להשקיע את מאמציהן בשחרורם. מדובר בצביעות ובבזבוז זמן שמעניק לגיטימציה לטרור ומרחיק כל סיכוי לקידום האזור. מי שרוצה להתקדם באמת צריך להתחיל בדרישה חד-משמעית להחזרת החטופים מייד".
גם שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, התייחס לכוונת המדינות להכיר בפלסטין והציג עמדה תומכת בישראל, תוך הדגשת תפקידה של ארצות הברית, בהובלת הנשיא טראמפ, בלחץ על חמאס: "צרפת, בריטניה, אירלנד ואירופה תוקפות את ישראל, אבל סעודיה, מצרים ואפילו קטאר, מפעילות לחץ ובצדק על חמאס! החטופים יחזרו הביתה והמלחמה בעזה תסתיים, כאשר חמאס יקשיב לנשיא טראמפ כשהוא אומר ש'לחמאס אין עתיד בעזה'".
הלילה (רביעי) דווח בסוכנות הידיעות "רויטרס" כי ראש הממשלה רוברט אבלה אמר שמלטה תכריז על הכרה במדינה פלסטינית במהלך האסיפה הכללית של האו"ם בספטמבר. אבלה הכריז על כך שעות לאחר הכרזה דומה של ראש הממשלה הבריטי קיר סטארמר ויומיים לאחר שצרפת גם הודיעה על תוכניות ההכרה שלה.
"עמדתנו משקפת את המחויבות שלנו למאמצים למען שלום מתמשך במזרח התיכון", אמר אבלה בפוסט בפייסבוק. ב"רויטרס" מציינים שממשלת מלטה הייתה תחת לחץ גובר מתוך שורותיה להכיר במדינה פלסטינית והאופוזיציה ממרכז-ימין במדינה גם קראה באמצע יולי להכרה מיידית. עוד טוענים ב"רויטרס" שלמדינה, חברת האיחוד האירופי, יש היסטוריה של תמיכה בעניינים פלסטיניים והוא תמך במאמצים לפתרון שתי מדינות.
אתמול הודיע ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר כי ארצו תכיר במדינה פלסטינית. על פי הודעתו, ההכרה עצמה תתבצע בחודש ספטמבר הקרוב אלא אם ממשלת ישראל תנקוט צעדים מהותיים לסיום המצב המחריד בעזה. גישה זו עלולה להיות חסרה בעיני שליש מחברי הפרלמנט מטעם הלייבור וחברי קבינט, הדוחקים בהכרה מיידית בפלסטין ללא תנאים.
צעד זה בא בעקבות החלטתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון להפוך לראשון בין מנהיגי מדינות ה-G7 להכריז על הכרה בפלסטין. מקרון הודיע כי צרפת תכיר בפלסטין רשמית באסיפה הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר, לאחר שבועות של התייעצויות פרטיות עם בריטניה ושותפות נוספות. בעוד מקרון טוען כי ההכרזה עצמה תעורר התקדמות בתהליך השלום, גורמים בריטיים מעדיפים לקשור תנאים לצעד כדי להביא לשינויים מוחשיים בעמדת חמאס, ארגון הטרור השולט בעזה ואחראי לטבח ה-7 באוקטובר.
התמונה השלישית בכתבה פורסמה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
