הצעת החוק של ח"כ אזולאי אינה עוד הצעת חוק נגד הבנקים, אלא בעלת פוטנציאל לשינוי דרמטי של כללי המשחק, כשם שעשה חוק שכר הבכירים. מדובר בהצעת חוק שכבר עברה את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה בשנת 2023, ועמדה אז לעלות להצבעה טרומית. באופן חריג שלח אז נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו והפציר בו שיתערב באופן מיידי ויסיר את ההצעה מסדר היום.
לאחר שההצעה עברה קריאה טרומית, הסיכוי לעצור אותה בהמשך ירד משמעותית, שכן בשלב הבא היא כאמור תעבור לוועדת הכלכלה, וסביר שתזכה שם לתמיכה גדולה, ואז כבר יהיה קשה ומורכב יותר להוריד אותה מסדר היום. כמו כן בנוסף לעובדה שההצעה עברה בוועדת שרים לענייני חקיקה, כלומר נהנית מתמיכת הקואליציה, יש גם לא מעט חברי כנסת מהאופיזיציה שצפויים לתמוך בה.
כאמור, בבנק ישראל מתנגדים נחרצות להצעת החוק הזו שגם מביאה להתערבות בתמחור הריביות בבנקים, וגם מעניקה לשר האוצר סמכויות בנושא. בבנק ישראל מעדיפים שהצעדים בנושא ריביות העו"ש יגיעו מהבנקים עצמם ולא מהוראות של הבנק המרכזי, ומנסים ללחוץ עליהם להציע בעצמם צעדים שכאלה.
אתמול חלה התקדמות בשתי הצעות חוק נוספות הקשורות לענף הבנקאות. הצעת החוק של ח"כ ארז מלול (ש"ס) שתחייב את הבנקים לעדכן את לקוחותיהם על יתרות עו"ש גבוהות שבחשבונם אושרה בוועדת הכלכלה לקראת קריאה שנייה ושלישית. כמו כן הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) שתחייב בנק לאפשר פתיחת פיקדון ללא פתיחת חשבון עו"ש עברה גם כן בוועדת הכלכלה לקראת קריאה ראשונה. אולם אין ספק שאם הצעת החוק של אזולאי תבשיל לחקיקה מלאה, יהיה זה צעד הרבה יותר דרמטי מהחוקים הנוספים המקודמים במקביל.
מבנק ישראל נמסר: "בנק ישראל מתנגד לכל הצעת חקיקה שמתערבת במנגנוני השוק, ובפרט באופן קביעת המחירים.
"התערבות זו אינה עומדת בסטנדרטים חקיקתיים ורגולטוריים הנהוגים במדינות מפותחות, והיא תפגע ברווחת הלקוחות.
"שיפור תנאי הלקוחות יושג באופן מיטבי על ידי הגברת התחרות במערכת הבנקאית. בהתאם קידם בנק ישראל וממשיך לקדם צעדים רבים גם בימים אלו, וחלקם כבר באו לידי ביטוי בשיפור רווחת הלקוחות".
