חברות ישראליות עלולות להידחק מחוץ לתוכנית המחקר הגדולה בעולם

הנציבות האירופית החליטה אתמול (ב') בצעד חסר תקדים להמליץ לאיחוד האירופי להשעות חלקית את השתתפות ישראל בתוכנית הדגל למחקר ופיתוח – "הורייזן". הרקע למהלך הוא המלחמה בעזה, ובדיקה משפטית שיזמו מדינות האיחוד, ושקבעה ביוני כי יש "אינדיקציות" לכך שישראל מפרה את הסכם הבסיס ליחסים עם האיחוד.

● איראן לא נשארת מאחור: שיגרה לוויין לחלל זמן קצר אחרי ישראל, בעזרת רוסיה
● המניות שצפויות להרוויח מהסכם הסחר בין ארה"ב והאיחוד האירופי

מתוך "תפריט" של עשר סנקציות אפשריות על ישראל, בחרה הנציבות, שהיא הזרוע הביצועית של האיחוד, באפשרות של מניעת גישה למענקים בהיקף של מיליארדי דולרים לחברות ישראליות צעירות המפתחות טכנולוגיות חדשניות במיוחד.

כיצד התקבלה ההחלטה?

בישראל הופתעו מהדינמיקה שהובילה לצעד החריף. עד כה, הייתה זו מועצת שרי החוץ של האיחוד שדנה בסנקציות אפשריות על ישראל. אך אתמול נחשף כי הנציבות עצמה הוסיפה את הצעד לסדר היום של דיון של 27 הנציבים המכהנים.

העיתון "אל־פאיס" מספרד, מדינה המזוהה עם דרישה להשעות כליל את היחסים עם ישראל ולהטיל עליה סנקציות חמורות, היה היחיד שדיווח על כך מבעוד מועד. מקורות אחרים דיווחו לאחר הדיון כי נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין תמכה ויזמה במהלך.

הנציבות אישרה את המהלך ביום שני בערב, הפיצה מסמך שבו היא מסבירה את הצעדים והשלכותיהם, והודיעה כי תעביר את הצעת ההחלטה לאישור של 27 המדינות החברות באיחוד האירופי. אישור כזה יכול להתקבל כבר ביום ג', לפי הדיווחים.

מהן הסנקציות המוצעות?

הסנקציות הן לגבי פרוייקט EIC Accelerator, המיועד לחברות סטארט־אפ ועסקים קטנים, המפתחים טכנולוגיות פורצות דרך. האיחוד הסביר כי לחברות מסוג זה, יש סיכוי גבוה לפתח טכנולוגיות שיכולות להיות בעלות שימוש דואלי, אזרחי וגם צבאי. האיחוד הזכיר תחומים כמו סייבר, מל"טים ו־AI כבעלי פוטנציאל לניצול לשימוש דואלי.

לא לגמרי ברור אם ההמלצה היא להשעות כרגע מהתוכנית את כל החברות הישראליות, או רק את אלה שהטכנולוגיה שלהם יכולה להיות דו־שימושית, אך בכל מקרה ההגדרה של האיחוד מהן טכנולוגיות שיכולות להיות דו־שימושיות היא מרחיבה מאוד.

עד היום, התחום העיקרי בו התקבלו מענקים מתוכנית זו הוא דווקא תחום הבריאות, וביחס אליו קיבל התחום הביטחוני סכום זניח.

על פי נוסח הודעת האיחוד, ההגבלה חלה על חברות שנוסדו בישראל. אין התייחסות לחברות המאוגדות מחוץ לישראל ופועלות בה. האיחוד הדגיש את חוסר רצונו לפגוע בקשרים עם האוניברסיטאות ישראל.

איזה היקף תקציב נמצא בסכנה?

מדובר בתקציב של מיליארדי אירו לאורך כל שנות התוכנית. התקציב הכולל של האקסלרטור לשנת 2025 הוא כ־634 מיליון אירו: 250 מיליון לחברות הנענות לאתגרים טכנולוגיים ספציפיים שהגדיר האיחוד (EIC Accelerator Challanges) ועוד 384 מיליון אירו במסלול כללי (EIC Accelerator Open).

על פי אתר חברת הייעוץ Winnovart אשר מסייעת לחברות לקבל מענקים מגורמים ממשלתיים, נמסר כי בין 2014 ל־2022, קיבלו 287 חברות ישראליות מימון מן התוכנית בהיקף של 348 מיליון אירו, כ־6.8% מתקציב האקסלרטור בתקופה זו. על פי נתונים אלה, חברות ישראליות היוו 4.9% מהזוכות בתקציב.

הזכיות נמשכו גם אחרי הרפורמה המשפטית ואפילו אחרי המלחמה. על פי הודעת רשות החדשנות מיולי 2024, בסבב המענקים שהסתיים בתקופה זו, 9 חברות זכו בסכום של 108 מיליון אירו, מה שהציב את ישראל במקום השלישי במספר החברות הזוכות באותו סבב.

חברות יכולות לקבל מן ה־EIC Accelerator מענקים בגובה של עד 2.5 מיליון אירו לחברה עבור חברות בשלב הראשוני של פיתוח הטכנולוגיה, או השקעות כנגד הון בהיקף של עד 15 מיליון אירו, עבור חברות בשלב מסחור הטכנולוגיה החדשנית.

דוגמאות לחברות שנהנו מהפרוייקט הן למשל בלקין ויז'ן לטיפול בגלאוקומה, שקיבלה ב־2021 גם השקעה וגם מענק, בהיקף כולל של 17.5 מיליון דולר, ונמכרה במאי 2024 בסכום של עד 330 מיליון דולר, או חברת מדיוונד אשר פיתחה ומשווקת תכשיר רפואי לטיפול בכוויות, וקיבלה ביולי 2024, בעיצומה של המלחמה, 16.25 מיליון דולר, גם הם השקעה בשילוב עם מענק. הסכום הזה יעזור לחברה לפתח את המוצר שלה גם לתחום הטיפול בפצעים כרוניים.

על פי נתונים אלה, מדובר באבדן של כ־40 מיליון אירו בשנה. הסכום עצמו לא גדול ביחס לכלל תעשיית ההייטק הישראלית, אבל ההשקעות הללו מגיעות בשלבים מוקדמים של פעילות החברות, ואז הן יכולות להיות משמעותיות מאוד.

האם האיחוד האירופי נקט צעד כזה בעבר?

ישראל נהנתה עד כה ממעמד מאוד מכובד ב"הורייזן". בתוכניות הראשונות זכו מדענים ישראלים במענקי מחקר בשיעור גבוה בהרבה מהתרומה היחסית של ישראל לתקציב התוכנית. במסגרת המשא ומתן על התוכנית האחרונה, האי־שוויון הזה סודר, ונקבע כי ישראל תעביר לתוכנית לפחות 2.4 מיליארד אירו לשבע השנים שבין 2021 ל־2027.

האיחוד האירופי עד כה השעה את ההשתתפות של שתי מדינות בלבד – רוסיה ובלארוס. הוא גם פסל כמה עשרות מוסדות מחקר הונגריים בשל "מצב שלטון החוק" בהונגריה, והמגמות האנטי־דמוקרטיות במדינה.

מה הסיכוי של הצעת ההחלטה לעבור?

הנציבות האירופית אינה יכולה לאשר את הצעד, והוא צריך לעבור לפורום כלשהו של נציגי המדינות החברות שיכול לקבל החלטות. זוהי תקופת חופשת קיץ, ללא כינוס מתוכנן של שרי החוץ של האיחוד עד ספטמבר, כך שההליך עצמו אינו ברור עדיין.

לצעד כזה נדרש רוב מיוחס של לפחות 15 מתוך 27 מדינות (55% ומעלה), המייצגות יותר מ־65% מתושבי האיחוד. ציר המדינות הפרו־פלסטיניות באיחוד, כולל את ספרד, אירלנד, לוקסמבורג וסלובניה צפוי להצביע בעד. גם הולנד שהובילה בחודשים האחרונים את הצעדים נגד ישראל באיחוד, אמרה כי ככל הנראה תתמוך בהצעה על רקע תוצאות הבדיקה המשפטית שהיא יזמה.

גם מדינות אחרות צפויות לתמוך במהלך, אולם השאלה הגדולה תהיה אם גרמניה ואיטליה יתמכו בו. גרמניה נחשבת למי שסללה את הדרך להשתתפות ישראל בתנאים טובים יחסית בתוכנית "הורייזן" הנוכחית. איטליה התנגדה לפני כחודשיים לבדיקה המשפטית. יחד, לשתי המדינות יש מעין "רוב חוסם" של יותר מ־30% מאוכלוסיית האיחוד.

אך איטליה השמיעה טון שונה לגמרי וביקורתי כלפי ישראל בשבוע האחרון, על רקע הרעב בעזה והפצצת כנסייה קתולית. גם בגרמניה, הקואליציה עומדת תחת לחץ ציבורי רב לפעול, וגם לחץ פנימי מצד השותפים הזוטרים בקואליציה של פרידריך מרץ, הסוציאל־דמוקרטים.

מה ההשלכות של הצעד על יחסי האיחוד עם ישראל?

הצעת ההחלטה של הנציבות משקפת את השפל העמוק ביחסי האיחוד עם ישראל, אחרי קרוב לשנתיים של מלחמה בעזה. האהדה שהייתה לישראל בחודשים ואפילו בשנה האחרונה נשחקה על ידי הדשדוש בעזה, המצב הקשה של האוכלוסייה ומה שנתפס באירופה כחוסר תוחלת של הפעילות הצבאית.

אם ההחלטה תתקבל, בריסל תוכל להמשיך להפעיל לחץ על ישראל, להרחיב את איסור הגישה ל"הורייזן", לפגוע בהסכם "שמיים פתוחים", למנוע כניסה פטורה מוויזה של ישראלים לאיחוד ולהטיל חרם מסחרי על מוצרי התנחלויות. רוב הצעדים הללו דורשים רוב מיוחס בלבד.