המשא ומתן בדוחה לא צלח. בדוחה שידרו את המסר שהם לא נלאים מלהגיע להסכם, אך מסר זה נועד בעיקר לאוזניים אמריקאיות. קטר הצליחה להצטייר בוושינגטון בתור מי שיכולה לקדם הפסקת אש הן במלחמת ישראל איראן והן בקונגו, שתי זירות שהיו משמעותיות לממשל טראמפ.
ביקורו של ראש ממשלת קטר בבית הלבן נועד לקדם גם את ההסכם מול איראן וגם מול עזה ולכן חשוב היה לקטר להראות לאמריקאים שיש ביכולתה להגיע להסכם גם בעזה. ממילא, בהתאם להודעת וויטקוף נשמעו גם דיווחים לפיהם קטר התאכזבה וכעסה על חמאס.
עם זאת, התגובה הרשמית של קטר נמנעה מלהשמיע כל דבר ביקורת על חמאס. לקראת קריסת המשא ומתן האשים דובר משרד החוץ הקטרי בנאומו בפורום אקדמי באוניברסיטת קיימברידג' דווקא את ישראל שמחבלת במשא ומתן.
בה בעת, אנשי חמאס עדיין זכו לאירוח ותמיכה מצד קטר, ואף לאפשרות להציג את הנרטיב שלהם ביתר שאת. גם ח'ליל אל חיה וגם ראזי חמד דיברו מדוחה, כאשר כלי התקשורת הקטריים הדהדו את מסריהם. ערוצי התקשורת הקטריים גם קידמו את קמפיין ההרעבה של עזה, כאשר דיווחיו האמוציונליים של אנס אל-שריף באל ג'זירה הופקו היטב להעביר את הרטיב שחמאס ביקש להעביר לשם לחץ על ישראל.
בהתאם, גם השרה הקטרית לשיתוף פעולה בין לאומי, דמות אקטיבית בשירות החוץ הקטרי, קידמה מסרים אלו של הרעבת עזה. מסר זה לא תקף רק את ישראל. באל ג'זירה קידם ג'מאל ריאן מסרים נשכניים כלפי ההנהגה המצרית וחוסר פעילותה מול עזה. הרשת הקטרית גם קידמה קמפיין של מצרים הזורקים לים בקבוקים במטרה שיגיעו לעזתים.
בהתאמה, נאומיו של אל-חיה מקטר אף הם קראו לאוכלוסייה המצרית והירדנית לקיים "התעוררות עממית" למול המצב בעזה, למורת רוחן של קהיר ועמאן שלא מעוניינות במהומות בשטחיהן.
באותן שתי מדינות, מצרים וירדן, השתמשה קטר כדי להכניס 49 משאיות אתמול לרצועת עזה שככלו, לפי דיווחים קטריים רשמיים, שקי קמח רבים וסלי מזון למשפחות ספציפיות. במקרה הקטרי כדאי לבדוק לאן מגיע סיוע זה. טרקטורים עם דגלי קטר שהועברו לפני כמה חודשים דרך גבול מצרים היו מאותו דגם ששימש ב-7 באוקטובר.
באותו האופן כדאי לציין שמיזמים קטריים דוגמת אל-פח'ורה של קרן החינוך של אימו של האמיר, שיח'ה מוזא, עדיין פעילה ברצועת עזה בדיוק כמו לפני ה-7 באוקטובר, על אף שהשימוש של חמאס במוסדות חינוך בעזה הינה תופעה שצה"ל הראה שוב ושוב, סביר להניח שעם הסכמה קטרית ברורה.
קרן החינוך וקרנות אחרות של שיח'ה מוזא אפשרו לה להשתמש בכסות הומניטרית כדי להשמיץ את ישראל בבמות שונות לאורך המלחמה. באותו האופן, אתמול התקיים במטה הליגה הערבית סמינר בנושא תפקידו של בית הדין הבין לאומי נגד "פשעי הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים הכבושים", כאשר העיתונות הקטרית הבליטה את השתתפותה של המשלחת מדוחה.
עניין זה שיקף את הפעלתנות הקטרית גם בפורומים בין-לאומיים. במקביל למשא ולמתן בדוחה, השתתפה קטר במפגש של 30 מדינות בבוגוטה שבקולומביה לקידום סנקציות על ישראל. באופן דומה חיפשה קטר כיצד אפשר לנגח את ישראל גם בפורומים בין לאומיים שאינם קשורים במישרין לישראל.
חברות קטר בארגון לאיסור נשק כימי אפשרה לה זאת. קטר דרשה דיון בתקיפות הישראליות בסוריה. העילה לעשות זאת הייתה העובדה שההתקפות הישראליות על רקע האירועים בא-סוידא פגעו במשרד ההגנה בדמשק ובכך עיכבו הגעת פקחים בין לאומיים לווידוא סילוק מאגרי נשק כימי. משרד ההגנה הסורי, אגב, מצא בעבר תירוצים אחרים לדחות ביקורים של פקחים, אבל הפעם הדחייה הייתה תירוץ קטרי גם לתקוף את ישראל.
בארבע הזירות האלו בולטת המדיניות הקטרית של שימוש בתואנה הומניטרית כדי לתחזק ארגוני טרור ולנגח את ישראל, מדיניות זו יעילה בידי דוחה להפליא.
ד"ר אריאל אדמוני הוא חוקר המדיניות הקטרית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון
