הישרדות, התאמות והזדמנות להתחדשות
"עסקים ששרדו, ניהלו קשר שוטף עם לקוחות, היו להם נכסים דיגיטליים שאפשרו מסחר מקוון עוד לפני המלחמה – או שהם הצליחו לעשות התאמות מהירות", מספר קול. "בעלי עסקים שהחזיקו עובדים מפתח, או התאימו את המודל העסקי לעבודה מרחוק -הצליחו יותר. לעומתם, עסקים שלא היו מחוברים לדיגיטל, לא הצליחו להיערך מחדש או איבדו את בסיס הלקוחות-פשוט קרסו".
כדי לתת מענה לשבר הזה, הוקמה תכנית ההכשרה "בשביל הצפון", שמציעה מסלולים מעשיים בשיווק דיגיטלי, ניהול פיננסי ושימוש בכלים של בינה מלאכותית. מעבר להקניית הכלים, התוכנית מעניקה גם ליווי אישי וקהילה תומכת.
"זו תכנית שנותנת חמצן – לא רק לעסק, אלא לקהילה שלמה של בעלי ובעלות עסקים שמנסים לקום מהמשבר", אומרת לוין.
ומה קורה ברמה האזורית?
על אף המצב, טרם אושרה תוכנית שיקום אזורית. "החלטת ממשלה עדיין לא התקבלה", מדווחת זהבי. "בוצע מיפוי צרכים ונבנו עקרונות לתוכנית שיקום – הכוללים חיזוק עסקים, קמפיינים אזוריים, פיתוח חבילות תיירות ופעילות תקשורתית – אך הכול בהמתנה לתקציבים".
במקביל, עמותת התיירות והאשכול פועלים עם משרדי ממשלה וגורמים פילנתרופיים, בניסיון לקדם מיזמים, פסטיבלים ואירועים לעידוד התיירות. "הגליל המערבי פתוח ומזמין", אומרת זהבי. "ביקור כאן הוא לא רק נופש – זו תמיכה בקהילה, בתקווה ובהתחדשות".
היא גם מצביעה על ניצני שינוי: "שוקי האיכרים האזוריים, במימון המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן החברתי, הפכו לעוגן כלכלי וחברתי – שמאפשר לעסקים לחזור לפעול, ולקהילה לשדר מסר ברור: אנחנו כאן כדי להישאר".
