ליד קרית גת נחשף בית מלאכה בן כ-5,500 שנה לייצור להבי צור – הראשון שהתגלה בדרום הארץ. התגלית מהווה עדות לתחכום הטכנולוגי בתחילת תקופת הברונזה הקדומה, כוללת להבי צור ארוכים ואת גרעיני האבן הגדולים ששימשו להפקתם.
הממצאים התגלו בחפירת הצלה גדולה שמנהלת רשות העתיקות באתר נחל קומם, במימון רשות מקרקעי ישראל, כחלק מהקמת שכונת כרמי גת בעיר. הממצאים הנדירים מוצגים הקיץ לראשונה לציבור בירושלים, בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין.
בית מלאכה קדום נחשף בקרית גת (צילום :אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
לדברי ד"ר מרטין-דוד פסטרנק, שירה ליפשיץ ונתן בן-ארי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "זו הפעם הראשונה שמתגלה בית מלאכה כזה בדרום הארץ. אמנם נתגלו במרכז הארץ ובצפונה עדויות לתעשייה של להבים כנעניים, אבל כמעט שלא ידועים בתי מלאכה לייצור שיטתי שלהם. החשיפה של בית מלאכה מתוחכם, מעידה על חברה בעלת מבנה חברתי וכלכלי מורכב כבר בתחילת הברונזה הקדומה. זהו ממצא חשוב שמעמיק את ההבנה על ראשית העיור וההתמחות מקצועית בארץ ישראל – תופעות שהובילו להקמת יישובים גדולים ולצמיחת מבנים חברתיים חדשים".
לדברי הפרהיסטוריונים ד"ר קובי ורדי ודודו ביטון מרשות העתיקות, "באתר נחשפה תעשייה מתקדמת, שדרשה רמת מומחיות גבוהה ביותר. רק יחידי סגולה ידעו לייצר את הלהבים הכנעניים. זו עדות מובהקת לכך שכבר בתחילת תקופת הברונזה, החברה המקומית הייתה מאורגנת ומורכבת, והייתה לה התמחות מקצועית".
"האתר הארכיאולוגי שבו חפרנו שימש כיישוב פעיל ברצף לאורך מאות שנים, מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופת הברונזה הקדומה", מוסיפים מנהלי החפירה. מהחפירה עולה, כי היישוב התפרש על פני שטח גדול בהרבה מההערכות הקודמות – יותר מחצי קילומטר, והוא כולל מאות בורות תת־קרקעיים, חלקם מדופנים בלבני בוץ, ששימשו לצרכים מגוונים: לאחסון, למגורים, למלאכה ולטקסים".
הממצאים המרשימים ביותר שהתגלו באתר הם גרעיני צור גדולים, אשר מהם הופקו להבים חדים במיוחד, בעלי צורה אחידה. הלהבים עצמם שימשו כסכינים לחיתוך ולשחיטה, וככלי קציר. טכנולוגיית ההפקה הייתה מתקדמת ביותר, וכללה שימוש במעין מנוף לצורך הפעלת לחץ מדויק על הצור.
בתקופת הברונזה הקדומה השתמשו בני האדם בכלים שיוצרו מחומרי גלם טבעיים: צור, עצם, אבן וקרמיקה. ואולם, הלהבים הכנעניים היו כלי החיתוך העיקריים בתקופה הזו. "זו תעשייה מתוחכמת – לא רק בגלל הכלים עצמם, אלא גם בגלל מה שלא נמצא", אומר ד"ר ורדי. "שברי הפסולת לא פוזרו מחוץ לאתר – אולי כדי לשמור על הידע המקצועי בתוך קבוצת המומחים. היום, אנחנו מבינים שהאתר הזה שימש כמרכז שממנו הופצו להבים כנעניים לאזורים נרחבים בלבנט".
