אירוע אנטישמי חריג התרחש בשבוע שעבר בלב וינה, בירת אוסטריה, כאשר שלושה מוזיקאים ישראלים – חגי שחם, ראש מחלקת הכינור באוניברסיטת תל אביב, הפסנתרנית יוליה גורביץ' (גם היא מאוניברסיטת תל אביב), והצ'לן הבינלאומי עמית פלד – סולקו ממסעדה איטלקית רק בשל שיחה שניהלו ביניהם בעברית. השלושה שהו בעיר במסגרת פסטיבל מוזיקה יוקרתי שבו גם הופיעו וגם לימדו.
"התיישבנו לאכול משהו קל לפני הקונצרט, ואני שהזמנתי בגרמנית שוטפת עבור כולנו לא ציפיתי לשום תגובה", מספר פלד בשיחה עם וואלה. "אבל כשהמלצר חזר ושמע אותנו מדברים בינינו בעברית, הוא עצר ושאל: 'מה זו השפה הזו? תחילה עניתי 'גרמנית ואנגלית' אך הוא התעקש לדעת מה השפה הנוספת בה שוחחנו. אז עניתי בגאווה: 'עברית'. הוא הסתכל לי ישר בעיניים בשנאה ואמר: 'במקרה כזה – אני לא מגיש לכם כלום. תעזבו את המקום'."
לדברי פלד, שחי בארה"ב ומלמד באוניברסיטת 'ג'ונס הופקינס', התחושה הקשה לא נבעה רק מהגירוש עצמו, אלא גם מהתגובה הדוממת של הנוכחים סביבם: "היו אנשים במסעדה שראו את הכול. הסברתי להם מה קרה – חלק נענעו בראש בעצב, אבל מיד חזרו לצלחת ולכוסות הבירה שלהם. אף אחד לא קם, לא מחה. היינו שלושה יהודים שגורשו ממסעדה באוסטריה, ואף אחד לא זז ממקומו".
השלושה לא עוררו מהומה. "יצאנו מהמסעדה בשקט. במקום להיגרר לוויכוח במקום, בחרנו להוציא את הסיפור לרשתות החברתיות – ושם הוא התפשט כמו אש בשדה קוצים", אמר פלד לוואלה. "אנחנו שגרירי תרבות – סוג של סיירת מטכ"ל תרבותית של ישראל. לא ניתן לאיש להשתיק אותנו".
פלד, יליד קיבוץ יזרעאל, נוהג בהופעותיו ברחבי העולם להעלות את סוגיית החטופים ואף להקדיש את ההדרן לאלון אהל שמנגן בפסנתר. מדגיש: "אני אולי גר באמריקה, אבל ישראל חיה בי. יש לי על היד קעקוע של צ'לו עם הכיתוב 'אם אין אני לי, מי לי' בתוכו – משפט שהולך איתו מימיי הרפת בקיבוץ ועד הבמות הגדולות, "לא אסתיר את היד שלי, לא אסתיר את הצ'לו שלי וגם לא את השפה שלי". לדבריו, למרות האקלים הקשה, לא יפסיק לדבר עברית או להתגאות בזהותו היהודית והישראלית. "העברית היא כמו נשימה. לבקש ממני לא לדבר בשפת האם שלי – זה כמו לבקש ממני לא לנשום."
מוינה עמית פלד נוסע להופיע בפסטיבל "קשת אילון" שבגלל המלחמה בישראל לא מתקיים בארץ בשנתיים האחרונות, אלא בספרד, מדינה שגם בה גילויי האנטישמיות מרקיעים שחקים מאז 7 באוקטובר.
