מגפת החצבת משתוללת באזור ירושלים ומאיימת על חיי הפעוטות הלא מחוסנים: שני ילדים מירושלים ומבית שמש מאושפזים במצב אנוש בבית החולים הדסה עין כרם, כשהם מחוברים למכונת לב-ריאה (אקמו) לאחר שנדבקו בחצבת וסבלו מסיבוכים קשים. במקביל מאושפזים בירושלים עוד עשרות ילדים חולים, ורופאים מתריעים מפני התפשטות מואצת של המחלה בערים שבהן שיעורי ההתחסנות נמוכים.
ליחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים הדסה עין כרם פונתה בסוף השבוע פעוטה בת שנה מירושלים לאחר שזוהתה עם חצבת וסבלה מקשיי נשימה חמורים. בשל הידרדרות במצבה היא חוברה למכונת אקמו, אמצעי תומך חיים המיועד לחולים במצב קריטי. לצידה מאושפז פעוט בן שנתיים שהועבר מהמרכז הרפואי שערי צדק, גם הוא מחובר לאקמו לאחר שפיתח דלקת ריאות קשה שנגרמה מזיהום משני בחיידק פנאומוקוק, סיבוך מוכר של מחלת החצבת.
לדברי ד"ר אורי פולק, מנהל מערך טיפול נמרץ ילדים בבתי החולים של הדסה, "מחלת החצבת היא מחלה נגיפית מדבקת באופן מהיר, על אחת כמה וכמה במרחבים סגורים. מדובר במחלה קשה ומסוכנת, המתבטאת בחום, הרגשה כללית רעה, נזלת ופריחה, שיכולה להגיע לסיבוכים קשים ולמצב מסכן חיים". ד"ר פולק קרא להורים לחסן את ילדיהם לפי תוכנית החיסונים של משרד הבריאות: "אפשר למנוע את התחלואה הקשה ולהציל חיים. זה בידי ההורים".
ההתפרצות הנוכחית של המחלה בישראל החלה לפני שלושה חודשים, ומאז אובחנו כבר 245 חולים, מתוכם 91 חולים פעילים. כמחצית מהמקרים דווחו בשבוע האחרון בלבד. מרביתם מתגוררים בירושלים ובבית שמש, אזורים שבהם רמות ההתחסנות נמוכות במיוחד. מתוך כלל הנדבקים, 87 אחוזים הם ילדים, ורובם לא חוסנו כלל.
12 ילדים עדיין מאושפזים בבתי החולים, שלושה מהם ביחידות לטיפול נמרץ. כל הילדים המאושפזים על פי הידוע עד כה אינם מחוסנים. משרד הבריאות שב וקורא להורים לבדוק את סטטוס ההתחסנות של ילדיהם ולפעול להשלמת החיסונים.
חצבת היא מחלה נגיפית חריפה המתפשטת באוויר דרך שיעול או עיטוש, ומדביקה יותר מ-90 אחוזים מהאנשים הלא מחוסנים שנחשפים לחולה. תסמיני המחלה מופיעים לרוב כשבועיים לאחר ההדבקה, וכוללים חום גבוה, נזלת, שיעול יבש, עיניים אדומות ופריחה אופיינית שמתחילה בפנים ומתפשטת לשאר הגוף.
למרות שבמרבית המקרים החולים מחלימים בתוך ימים אחדים, חצבת עלולה לגרום לסיבוכים חמורים בעיקר בקרב תינוקות, נשים הרות ואנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. בין הסיבוכים האפשריים: דלקת ריאות, דלקת מוח (אנצפליטיס), ולעיתים נדירות תסמונת ניוונית מוחית (SSPE) שמופיעה שנים לאחר ההחלמה.
על פי תוכנית החיסונים בישראל, כל ילד צריך לקבל שתי מנות חיסון נגד חצבת: הראשונה בגיל 12 חודשים, והשנייה בכיתה א'. ילדים שטרם הגיעו לגיל שנה אינם מחוסנים, אך במצבים מסוימים כמו חשיפה לחולה או נסיעה לחו"ל ניתן לשקול מתן חיסון מוקדם בגיל חצי שנה עד שנה, שלא נחשב כחיסון שגרתי ויש לחזור עליו בגיל המתאים.
משרד הבריאות מזכיר שהורים יכולים לבדוק את סטטוס החיסונים של ילדיהם באמצעות פנקס החיסונים הדיגיטלי באתר האישי הממשלתי. ילדים מתחת לגיל 6 יחוסנו בטיפות חלב, ואילו ילדים בני 7 או יותר ומבוגרים – דרך קופות החולים. מי שלא חוסן כלל או שקיבל רק מנת חיסון אחת, מתבקש להשלים את הסדרה – בתנאי שחלפו לפחות ארבעה שבועות מהמינון הקודם. מבוגרים שנולדו לפני 1957 נחשבים כמחוסנים, שכן סביר שנחשפו למחלה בילדותם.
במקרים של חשיפה לחולה חצבת, משרד הבריאות מפריד בין אוכלוסיות על פי גיל ומצב חיסוני. מי שאינם מחוסנים כולל תינוקות, נשים הרות ומדוכאי חיסון, יקבלו טיפול מונע בהתאם לגיל ולמצב הבריאותי: חיסון פעיל תוך 72 שעות או חיסון סביל (אימונוגלובולין) עד שישה ימים מהחשיפה. ילדים שקיבלו חיסון סביל ימתינו לפחות חצי שנה לפני קבלת חיסון שגרתי.
לצוותים רפואיים הונחו נהלים נוקשים בהתמודדות עם חולים חשודים: חולה עם תסמינים יועבר מיד לבידוד אוויר, הצוות יעטה מסכות N95 והחולה יועבר למקום סגור עם אוורור מתאים. כל חולה מאובחן יישלח לבידוד בביתו ולא ישוב למסגרת לימודים או עבודה עד לקבלת אישור רפואי.
אבחון המחלה מתבצע באמצעות בדיקת PCR מדגימת שתן או משטח גרון. הבדיקה מאפשרת לזהות את הנגיף גם לפני הופעת הפריחה. במקרה של תוצאה חיובית, תיפתח חקירה אפידמיולוגית לאיתור מגעים ומניעת הדבקה נוספת.
