נכון, הדמות הזאת היא לא בדיוק הסאטירה הכי חתרנית, אמיצה או מתוחכמת בעולם – שהרי אין בה סיכון באמת, כולנו באותו הצד ואכן: כמה נחמד להשתעשע קצת ממטורפים של מקום אחר – אבל כמה שהדאחקה פשוטה, כך הביצוע שלה מושלם. בר סוחט עד תום את הפער בין הגישה החביבה והמיתממת לאכזריות הפסיכופתית, ומתענג על הטירוף שמבצבץ בכל משפט וחושף את השקר שוב ושוב. "איך אתה מערבב?", שואל אותו קיציס. "בקלות", הוא עונה בידידותיות, "שם חליפה, קצת מסדר את הזקן, אומר מילים כמו 'לאב' ו'הודנא' ואתם מעורבבים יופי. למרות שאצלנו כבר לא אומרים 'הודנא', אומרים 'הפוגטו'". עכשיו הקצף של הקפה כבר יוצא מהאף.
לבר, שרובנו הכרנו כשפרץ עם אופרת הראפ "שם טוב האבי", לקח זמן למצוא את עצמו ב"ארץ נהדרת". הוא התחיל כמומחה השירים המיוחדים, ועבר חניכה אצל אסי כהן במערכוני "השוטרים". היום הוא אמן האבסורד של התכנית, מי שמתמחה במונולוגים ארוכים של בלבול וערבוב, וימכור בביטחון מוחלט ובתחפושת של רצינות את הבלוף הכי גדול – עד שיחשוף במשחק מילים את הבסיס המטומטם והמגוחך שעליו עומד הפעלול. לא פעם זה במשאלי הרחוב הבוראטיים שלו, שיותר משהם עושים צחוק מאנשים אקראיים, הם פרודיה על עידן הבולשיט והשרלטנות הנוכחי. לפעמים אלה דמויות לולייניות, כמו עו"ד עמית חדד מרובה המיוצגים. זה לא שלא ידענו עם מי יש לנו עסק, אבל זה הולך ומתבהר: לאט לאט, בר הופך לאחד האסים הכי חזקים של "ארץ נהדרת".
