מדיניותו של הנשיא וולודימיר זלנסקי נגד שחיתות כבר עוררה את המחאות הראשונות נגד הממשלה באוקראינה מאז הפלישה הרוסית בשנת 2022. כעת, נראה, שהיא עלולה לעלות למדינה חלק מהסיוע החיצוני שלה מהאיחוד האירופי, כך דווח בניו יורק טיימס.
האיחוד האירופי הודיע ביום שישי כי ינכה 1.5 מיליארד אירו מקרן כוללת של 4.5 מיליארד אירו, שתשלומה תלויה בהשגת סטנדרטים של ממשל תקין, ושלא ניתן להשתמש בה לרכישות צבאיות. עם זאת, ההחלטה אינה סופית, וניתן יהיה להחזיר את המימון אם אוקראינה תעמוד בקריטריונים מסוימים.
זלנסקי לא הגיב פומבית על קיצוץ הסיוע, שהיווה מכה עבור מנהיג אוקראינה, אשר תלוי בתמיכה כספית אירופאית כדי למלא את הפערים שנוצרו עקב סירובו של ממשל טראמפ לממן את מאמץ המלחמה של אוקראינה.
נראה כי החלטת יום שישי סימנה נכונות חדשה מצד הגוש לנזוף בממשלתו של זלנסקי על מדיניות הפנים במהלך המלחמה. היא גם העלתה שאלות האם הזוהר סביב זלנסקי מתחיל לדעוך בקרב בעלות בריתה המערביות של אוקראינה.
ג'יימס וסרסטרום, מומחה אמריקאי למאבק בשחיתות, אמר בראיון כי "הזוהר בהחלט יורד" בזמן המלחמה בקרב הממשלות המספקות לאוקראינה סיוע כספי. הוא הוסיף, "ישנו תסכול על זלנסקי בקהילת התורמים".
החלטת האיחוד האירופי סיכמה שבוע סוער עבור זלנסקי, שהיה הראשון לקדם חוק בפרלמנט ששלל את עצמאותן של שתי סוכנויות נגד שחיתות, מה שעורר מחאות מצד מנהיגים זרים וכן מצד העם האוקראיני. לאחר מכן הוא שינה את כיוון הפעולה שלו והגיש לפרלמנט הצעת חוק חדשה להשבת עצמאותן של הסוכנויות. הצעת חוק זו הרגיעה את מחאות הרחוב, אך לא הצליחה למנוע את קיצוץ הסיוע של האיחוד האירופי, שכבר הוחלט על סמך הנחיות קודמות.
שתי הסוכנויות – הלשכה הלאומית למאבק בשחיתות של אוקראינה ומשרד התובע המתמחה במאבק בשחיתות – חקרו את השרים הבכירים בממשלת זלנסקי. החלטתו של הנשיא להכפיש אותם, אף על פי שבוטלה, עוררה האשמות בקורבנות שסיכנו את התמיכה מצד קבוצות החברה האזרחית בארץ וממדינות המערב המממנות את המלחמה.
מבקרים באוקראינה התלוננו על התחזקות השלטון המתמדת של ממשלת זלנסקי תחת משטר צבאי, כאשר החקירות מכוונות כלפי עיתונאים, פעילים ופוליטיקאים מהאופוזיציה. ממשלו דחק הצידה ראשי ערים ומושלים נבחרים באזורים רבים לטובת מנהלים צבאיים.
הסוכנויות חקרו בכירים בממשלתו של מר זלנסקי, כולל סגן ראש הממשלה לשעבר, אולקסי צ'רנישוב, שהואשם בשחיתות ב-23 ביוני, והואשם בקבלת שוחד בעסקת נדל"ן. צ'רנישוב כינה את ההאשמות נגדו קמפיין הכפשה חסר בסיס.
המתיחות בין ממשל זלנסקי לחוקרי שחיתות גברה בעקבות מקרה זה בדרכים נוספות. ועדה עצמאית בחרה השנה את הבלש הראשי בתיק של צ'רנישוב, אולכסנדר ציבינסקי, לעמוד בראש יחידת פשעים פיננסיים, הלשכה לביטחון כלכלי. אולם ממשלת זלנסקי סירבה למנות את מר ציווינסקי לתפקיד, והותירה את התפקיד פתוח. איוש התפקיד עד יום חמישי הוא תנאי להמשך חלוקת הסיוע של קרן המטבע הבינלאומית במסגרת תוכנית סיוע בת ארבע שנים בסך 15.6 מיליארד דולר שהחלה בשנת 2023.
