דיוויד איגנשיוס, הפרשן הבכיר של עיתון הוושינגטון פוסט הידוע במקורותיו האמינים בוושינגטון ובירושלים, חשף פרטים חדשים על הנזק שנגרם לתוכנית הגרעין האיראנית במהלך המלחמה עם ישראל. על פי הדיווח, התוכנית ספגה נזקים כה חמורים שהיא תהיה מנוטרלת לפחות שנה שלמה, וככל הנראה הרבה יותר.
מקור ישראלי בכיר מסר כי "איראן כבר אינה מדינת סף גרעינית". הוא הסביר שאיראן תזדקק כעת לפחות שנה עד שנתיים כדי לפתח נשק גרעיני מבצעי, ואת זה רק בהנחה שתצליח להסתיר את פעילותה מעיני הפיקוח הבינלאומי. איראן עדיין יכולה לנסות להדגים מכשיר גרעיני פרימיטיבי במהירות רבה יותר, אך ישראל כנראה תזהה כל הכנה לניסוי כזה ותוכל לתקוף ולהשבית אותו.
הערכה זו מחזקת את הטענות של ממשל טראמפ וישראל שהמערכה נגד איראן השיגה את יעדיה המוצהרים, אולם החדשות הטובות עדיין מעורבות בספקות. איראן עדיין יכולה להחביא צנטריפוגות, מלאי אורניום או רכיבי נשק שלא הושמדו. בנוסף, היא עלולה להגיב בניסיון נואש לפתח נשק עם המשאבים הדלים שנותרו לה, או לפתוח במערכות טרור נרחבות נגד ישראל וארה"ב.
מקורות בכירים בישראל ובארה"ב מסרו שמערכת ההפצצות לא רק השמידה מאות צנטריפוגות מעשירות אורניום, אלא גם פירקה את מרבית המרכיבים של התוכנית המתקדמת של איראן להפיכת האורניום לנשק מבצעי. המדענים האיראנים עבדו על פיתוח פצצה אלקטרומגנטית שהייתה יכולה לשתק את המערכות האלקטרוניות בישראל, פצצת מימן מתקדמת ובמקביל גם ראש נפץ גרעיני.
ההיבט הקטלני והמדאיג ביותר של המערכה, שזכה לחשיפה מועטה בתקשורת, היה חיסול מדעני הגרעין המובילים של איראן. מקורות חשפו שבשעות הראשונות של המלחמה נהרגו כל הפיזיקאים ומדעני הגרעין הבכירים מהדרג הראשון והשני, וגם רוב אלה מהדרג השלישי. מדובר באובדן קשה של כישרונות מדעיים, וגורמים ישראליים מעריכים שמדענים איראנים צעירים יפחדו כעת להצטרף לתכנית שהפכה למשימת התאבדות.
חיסול המדענים הבכירים הוביל להפסקת עבודת הפיתוח של הנשק האלקטרומגנטי ופצצת המימן, מסביר מקור ישראלי. מפקדי המשמרות המהפכה עודדו במיוחד את פיתוח הנשק האלקטרומגנטי כיוון שלדעתם הוא לא מפר את הפסיקה הדתית של המנהיג העליון עלי חמינאי שאוסרת על נשק גרעיני. למרות הפתווה, ההתקדמות לקראת נשק גרעיני ממשי המשיכה במהירות והמתינה רק לאישור סופי של חמינאי לבניית הפצצה.
התקיפות המתואמות נגד האליטה הצבאית והמדעית האיראנית היוו הישג מדהים של איסוף מודיעין ויכולת תכנון. אך מעבר לכך, הן הדגימו יכולת לשלב ולתאם מידע מורכב ממקורות שונים ברמה שאולי לא נראתה בעבר בהיסטוריה הצבאית. מקורות ישראליים ואמריקאיים מגדירים את המערכה הזו בו זמנית כמלחמת אוויר, מלחמת מודיעין ומלחמה טכנולוגית מתקדמת.
ארצות הברית הנחיתה את המכה הסופית וההכרעתית על המתקנים האיראניים. מפציצי B-2 אמריקאיים נשאו פצצות חודרות בונקרים כבדות, בעוד ספינות חיל הים שיגרו טילי טומהוק. המתקפה האמריקאית הזו השלימה את ההרס הישראלי של התכנית האיראנית, העניקה לנשיא טראמפ חלק בהצלחה והדגימה את העוצמה הצבאית של ארה"ב.
ממשל טראמפ נתן לישראל אישור לפתוח במערכה ב-13 ביוני, אך הבהיר שארה"ב תצטרף רק אם המערכה תצליח. כאשר טראמפ הכריז על הפסקת אש, ישראל כבר התכוננה לשלב האחרון של התקיפות שנועד להפיל את המשטר האיראני כולו.
ההערכה הישראלית שלאחר המערכה תואמת את רוב הפרטים בניתוח האמריקאי. השילוב של הפצצות ישראליות ואמריקאיות השמיד לחלוטין את מתקן ההעשרה הראשי בנתנז והשבית את המתחם התת קרקעי הגדול בפורדו. תקיפות באיספהאן החריבו את מתקן המרת האורניום הנחוץ להפיכת החומר הגולמי ללוח מתכת מוכן לשימוש בנשק. התקיפות גם קברו אתר מיוחד שבו איראן החביאה 400 קילוגרם של אורניום מועשר ברמה גבוהה.
הדמיית התקיפה האמריקאית במתקן הגרעין בפורדו (צילום :באדיבות i24news)
גם אם לאיראן יש מטמונים נוספים של אורניום מועשר שנותרו נסתרים, כמות זו כנראה לא תספיק לבניית "פצצה מלוכלכת", מטען נפץ מעורב בחומר רדיואקטיבי שנועד לזרות קרינה על שטח נרחב כמו באסון צ'רנוביל.
לאחר שישראל השיגה עליונות אווירית מוחלטת ביומיים הראשונים, כוחותיה הצליחו להשמיד כמחצית מ-3,000 הטילים הבליסטיים של איראן וכ-80% ממשגרי הטילים, 400 מתוך 500. איראן תכננה להגדיל את מלאי הטילים לכ-8,000 יחידות, ולכן עיכוב ההתקפה הישראלית היה עלול להביא לנזק הרבה יותר גדול לעורף הישראלי. בהפתעה לא נעימה לישראל, התברר שלאיראן יש יותר טילי דלק מוצק מהצפוי, טילים שקשה יותר ליירט בעת שיגורם.
מעבר לפגיעה במתקני הגרעין ובמדענים, התקיפות הישראליות הרסו גם את התשתית הלוגיסטית של התכנית: מפקדות, ארכיוני מחקר, מעבדות וציוד בדיקות. ההרס הנרחב הזה עלול אמנם להגביר את הרצון האיראני להשיג הרתעה גרעינית, אך יהיה קשה מאוד לשחזר את כל הרכיבים הללו.
אחרי המלחמה המכרעת, הדילמה המדינית העיקרית של ממשל טראמפ היא האם לחתור להסכם גרעיני חדש שימנע מאיראן לבנות מחדש את תכניתה. עד כה טהראן דחתה את הדרישה האמריקאית לוותר לחלוטין על העשרת אורניום, מה שהופך את הנושא לבלתי רלוונטי מבחינה מעשית.
בתוך כך, ישראל וארה"ב מקוות שאיראן תישאר חברה באמנת אי-ההפצה מ-1968, המאפשרת פיקוח בינלאומי על מתקניה הגרעיניים. אולם כרגע, וככל הנראה לשנים רבות, רוב המתקנים הללו הם לא יותר מערימות הריסות ואבק.
