גרמניה מתכננת את עתיד הלוחמה: ממרגמות מונעות בינה מלאכותית ועד תיקני סייבר מתאבדים עם יכולות מעקב בזמן אמת, גרמניה משקיעה מיליארדים בטכנולוגיית הגנה. גרמניה מתקדמת לעבר ייצור טכנולוגיות ביטחוניות חדשניות על ידי חיבור הסטארט-אפים המקומיים עם הצבא ועם גופים פרטיים.
המלחמה באוקראינה היא זו שהובילה לשינוי תפיסתי ברחבי אירופה ובגרמניה בפרט בנוגע להשקעות בתחום הביטחוני, והעתיד נראה מבטיח עם התמקדות בחידוש ושדרוג טכנולוגי בשדה הקרב.
עבור גונדברט שרף, אחד ממייסדי חברת הלסינג – חברת ההגנה בעלת הערך הגבוה ביותר באירופה – הפלישה הרוסית לאוקראינה שינתה את הכל.
שרף, שייסד את החברה המתמחה ברחפני תקיפה צבאיים ובינה מלאכותית לשדה הקרב לפני ארבע שנים, נאלץ להיאבק על מנת לגייס השקעות. היום זה כבר לא מדאיג אותו. החברה ממינכן הכפילה את שוויה והגיעה ל-12 מיליארד דולר בהשקעות שנעשו בחודש שעבר.
"לאירופה השנה, לראשונה בעשורים האחרונים, יש הוצאות על רכישת טכנולוגיות הגנה יותר מאשר לארצות הברית" אמר שרף. "אירופה עכשיו מתמודדת עם ההגנה".
בסוכנות הידיעות "רויטרס" שוחחו עם יותר מעשרים מנהלים, משקיעים ומקבלי החלטות כדי להבין כיצד גרמניה – הכלכלה הגדולה ביותר באירופה – מתכננת לשחק תפקיד מרכזי בהתחמשות היבשת.
ממשלתו של הקנצלר פרידריך מרץ רואה בטכנולוגיית הבינה המלאכותית ובחברות הזנק את המפתח לתוכניות ההגנה שלה, והיא מקצצת ביורוקרטיה כדי לחבר את הסטארט-אפים ישירות לרמות הגבוהות בצבא, כך אמרו מקורות ל"רויטרס".
גרמניה, שהייתה מדינה עם תחום הגנה קטן ומסויג במשך עשורים בעקבות הטראומה של המיליטריזם הנאצי והאתוס הפציפיסטי שלאחר מלחמת העולם השנייה, צפויה כמעט לשלש את תקציב ההגנה שלה שיגיע לכ-162 מיליארד יורו (175 מיליארד דולר) בשנה עד 2029.
חלק מהכסף הזה יושקע בחידוש אופני הלחימה, כך אמרו מקורות.
הסטארט-אפים הגרמניים, כולל הלסינג, פועלים לפתח טכנולוגיות חדשניות בתחום ההגנה, כמו רובוטים אוטונומיים, רחפנים קרביים וצוללות מיני בלתי מאוישות. "אנו רוצים לעזור לאירופה להחזיר את עמוד השדרה שלה," אמר שרף.
לאחר שהצבא הגרמני היה מתואם יותר לספקים מבוססים, החלה גרמניה להקל על חברות הזנק עם חקיקה חדשה שתאפשר להן להשתתף במכרזים צבאיים. הממשלה צפויה לאשר תשלומים מראש לחברות אלה, דבר שיקל עליהן להתחרות במכרזים הצבאיים.
מרק וויטפלד, מנכ"ל ARX Robotics, שמייצרת רובוטים אוטונומיים, אמר כי פגישה עם שר הביטחון הגרמני, בוריס פיסטוריאוס, הדגישה את השינוי העמוק בגישה בברלין. "הוא אמר לי: 'כסף זה כבר לא תירוץ – יש עכשיו כסף'. זה היה רגע מכונן".
בניגוד לארה"ב, שבה יש כבר תעשיית ענק ביטחונית מבוססת, גרמניה ואירופה נתקלות בקשיים במערכת רכש ביטחוני מפוצלת, שבה לכל מדינה יש תקני רכש משלה. אך המלחמה באוקראינה שינתה את התמונה.
ההשקעות במיטב הטכנולוגיות הצבאיות של אירופה עלו ב-2024 למיליארד דולר, הרבה יותר מאשר בשנת 2022, כאשר הסכום עמד על 373 מיליון דולר.
גרמניה הפכה לשנייה הגדולה ביותר אחרי ארה"ב בתמיכה צבאית באוקראינה, והסטארט-אפים האירופיים מצאו הזדמנויות חדשות לנסות את המוצרים שלהם בשדה הקרב.
סווֶן ויצנגר, ראש המרכז לחדשנות סייבר בצבא הגרמני, אמר כי המלחמה שינתה גם את עמדות הציבור כלפי העבודה בתעשיית ההגנה. "גרמניה פיתחה גישה חדשה ושוויונית כלפי נושא הביטחון מאז הפלישה," אמר.
השקעות הון סיכון בתחום טכנולוגיית הביטחון הגרמני גדלו בצורה חדה בשנים האחרונות. חברות כמו ARX Robotics ו-Quantum Systems – המייצרת רחפנים – מצליחות לשלב רכיבים טכנולוגיים קיימים למערכות שניתן להרחיב ולהתאים את השימוש בהן בשדה הקרב.
הכלכלה הגרמנית, שסבלה בשנים האחרונות מהאטה, מצאה גם בתעשיית הביטחונית מקור פוטנציאלי לצמיחה כלכלית. "אנו צריכים להאמין שזהו בסיס חזק להכלה טכנולוגית וחדשנות," אמר מארקוס פדרלה, שותף מנהל בחברת ההשקעות Tholus Capital.
בהמשך, החברות הללו מצליחות למשוך עובדים מוכשרים, במיוחד לאור הירידה בתעשיית הרכב הגרמנית, דבר שמאפשר שימוש במשאבים נוספים בתחום ההגנה.
