"אני כבר לא יודעת אם הילד משועמם או שאני זו שהתחרפנה", אמרה בחיוך עייף ליאור, אם לשניים, בני 6 ו-9. "שלושה שבועות לתוך החופש, והם הספיקו לצייר לי על הקירות בבית, לשבור טלוויזיה ולשאול אותי עשרות פעמים ביום 'מה עושים היום?'".
במרכזי הקניות, בגינות הציבוריות, בלונה פארק ובמתחמי האטרקציות רואים את אותם הורים מותשים גוררים אחריהם עגלות, ילדים ומבטים טרוטי עיניים. לא כולם לקחו חופשה מהעבודה, אבל כולם מרגישים כאילו לקחו חופשה מהשפיות. מה שבטוח – החופש הגדול ארוך, החום מכביד והילדים עדיין קטנים מכדי לארגן לעצמם תעסוקה.
"אין רגע דל", סיפר ניר, אב לשתי בנות קטנות. "אבל זה לא תמיד חיובי. כל יום אני מחפש משהו חדש לעשות איתן. פעם בריכה, פעם פארק מים, פעם סרט. אני מרגיש כאילו אני מפיק פסטיגל פרטי. וזה עוד בלי לדבר על הכסף. כל יציאה כזו שווה לפחות מאתיים שקל".
הורים רבים מספרים שהקייטנות שהסתיימו כבר לפני שבוע היו החבל היחיד שהחזיק אותם. "החופש האמיתי התחיל כשהקייטנה נגמרה", צחקה רוית, אם לילד בן 7. "ועכשיו זה רק אני והילד מול המקרר. כל שעה הוא פותח אותו ומצהיר 'אין לי מה לאכול'".
למרות המגוון הרחב של פעילויות ברחבי הארץ כמו הלונה פארק בתל אביב, האיי-ג'אמפים, המוזאונים, הפסטיבלים, הפארקים הלאומיים והחופים, הכניסה לא תמיד חופשית ובטח לא כלולה במבצע. "הילד ראה פרסומת למתחם גיימינג ורצה ללכת. זה עלה כמעט 200 שקל לכניסה ועוד אוכל, שתייה, נסיעה. זה מוגזם", שיתפה ורד, אם חד הורית. "אני רוצה לשמח אותו, אבל אני גם צריכה לשלם שכירות".
ויש גם את אלו שכבר לא מסוגלים להמציא רעיונות. "אפיתי עוגיות, בניתי אוהל בסלון, עשינו חדר בריחה ביתי, שיחקנו מונופול, למדנו לתפור… אני גמורה", שיתפה בייאוש עדי, אם לשלושה. "עכשיו הם פשוט צופים בי שוטפת כלים ואומרים 'אמא, גם אנחנו רוצים פעילות'".
החום, המחירים והלחץ יוצרים קיץ לא פשוט. "אני אוהבת את הילדים שלי, באמת", אמרה דלית, אם לשני בנים. "אבל אם מישהו היה אומר לי שבחופש הזה אצטרך להמציא בידור שתים עשרה שעות ביממה, הייתי שוקלת ברצינות לעשות תואר שני רק כדי לברוח לספרייה".
ואולי בכל זאת יש פתרון. אולי הפארק הקרוב לבית, משחק קלאסי של מחבואים או סתם פיקניק קטן בגינה יכולים להחזיר קצת שפיות. "בסוף, הילדים רק רוצים אותנו", סיכמה דניאלה, אם לשלושה. "אבל הלוואי שזה היה כולל גם כפתור השתקה לפעמים".
