היום (שני) סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס) לחודש יוני, חשף כמה נתונים מעניינים על שוק העבודה בישראל.
הסקר, שמתבצע באופן שוטף מדי חודש, מאפשר לעקוב אחר מצב כוח העבודה, גודלו, תכונותיו, שיעורי תעסוקה ואבטלה, וההתפתחויות בענפים ובאוכלוסיות השונות – והוא עושה זאת באמצעות מדגם של נתונים שנאספו במהלך חודש יוני 2025 מכ-17,600 בני 15 ומעלה.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינים שבתקופה זו נרשמה תנודתיות גבוהה בשיעורי ההשבה לסקר, לצד שינויים בתכונות כוח העבודה בין שבועות החודש – בין היתר בעקבות מבצע ״עם כלביא", מה שהשפיע על שגרת החיים ועל היכולת של אנשים להשתתף בסקר. כדי להתמודד עם השיבושים הופעל מנגנון חישוב מיוחד, הכולל מקדמי תיקון נפרדים ליישובים יהודיים וערביים, במטרה להבטיח ייצוגיות מלאה של כלל האוכלוסייה.
ואחרי כל ההקדמה הזאת, הגיע הזמן לדבר על הנתונים: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בחודש יוני עמד על 62.3%, ירידה קלה לעומת 62.7% במאי. שיעור התעסוקה ירד גם הוא במעט ועמד על 60.6% לעומת 60.8% בחודש הקודם. עם זאת, שיעור האבטלה רשם ירידה מ-3.1% במאי ל-2.7% ביוני. מדובר בנתונים מנוכי עונתיות, כלומר כאלו שלוקחים בחשבון את האירועים חיצוניים (כמו חגים למשל) ומנטרל את השפעתם.
אז איך זה הגיוני ששיעור האבטלה ירד אבל שיעור התעסוקה לא רק שלא עלה אלא אפילו ירד? התשובה לזה נעוצה בהגדרה של "מובטל" על פי הלמ"ס: אדם מוגדר כמובטל רק אם הוא מחפש עבודה באופן פעיל. כלומר, מי שהפסיק לעבוד אבל גם לא מחפש עבודה – לא נחשב מובטל, אלא כמי שיצא מכוח העבודה.
גם את המספרים האלו הלמ"ס מפרסם כמובן, וכשצוללים אליהם מתגלה תמונה מעט אחרת. שיעור האבטלה הוא אמנם פחות משלושה אחוזים, אך שיעור האנשים שאינם בכוח העבודה עומד על 37.4% – 2,731,600 איש מתוך כיום כ-7,295,900 תושבי ישראל שהם בני 15 ומעלה.
כלומר, כ"כוח העבודה" נספרים רק 62.6% מסך האוכלוסיה הרלוונטית, כלומר 4,564,300 איש, ואכן בתוך הקבוצה הזו הנתונים השתפרו: 4,438,900 מועסקים (97.3%) ו-125,300 בלתי מועסקים (2.7%) – כלומר מובטלים על פי ההגדרה הרשמית.
היציאה מכוח העבודה היא תופעה רווחת בתקופות של חוסר ודאות או מבצעים ביטחוניים כמו ״עם כלביא״, כאשר אנשים שמאבדים עבודה אך גם מוותרים זמנית על חיפוש. זה משתקף גם בנתוני הלמ"ס שמספרים על 29,000 שהפסיקו לעבוד בעקבות פיטורים או סגירת מקום עבודה בשנתיים האחרונות, ו-16,300 איש שהתייאשו מחיפוש עבודה. אז נכון, התוצאה היא ששיעור האבטלה אכן יורד, מכיוון שמבחינה רשמית הם פשוט נגרעים מכוח העבודה, אבל לכולם ברור שזה לא סימן חיובי מכיוון שלמשק היה עדיף בהרבה שימשיכו לחפש עבודה.
