ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אתמול (ראשון) לבית המשפט כי הוא סובל ממחלת מעיים חריפה. המחלה, כפי שתיאר רופאו שנשכר לבדוק אותו, מלווה בתסמינים של שלשולים, הקאות וסיכון מוגבר להתייבשות. אמנם ישנם רבים המטילים ספק באמיתות המחלה ובתזמון ההודעה, אך בין אם מדובר באי נוחות זמנית ובין אם במחלה אמיתית, היא מאפשרת להעלות לסדר היום בעיה חמורה לא פחות: שטיפת ידיים לא נכונה, במיוחד לאחר יציאות מרובות.
דווקא בתקופות בהן אדם סובל משלשולים, הסיכון להפצת חיידקים גבוה במיוחד. מחלות מעיים זיהומיות מדבקות מאוד, ולעיתים נגרמות עקב היגיינה לקויה של האדם החולה עצמו או של סביבתו. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר הקפדה על שטיפת ידיים בצורה יסודית לאחר השימוש בשירותים.
מחקרים בינלאומיים שנערכו בשנים האחרונות הראו שרוב האנשים, גם כשנדמה להם שהם שוטפים ידיים היטב, משאירים על כפות הידיים רובד עיקש של חיידקים שיכולים לעבור למשטחים, לאוכל, או לאנשים אחרים. לכן, ארגון הבריאות העולמי קבע סטנדרט חדש ומחמיר של שטיפת ידיים בשישה שלבים, המבוסס על ההנחיות המחמירות שמקובלות בחדרי ניתוח.
שיטה זו לא פותחה עבור הציבור הרחב מלכתחילה, אלא יועדה לצוותים רפואיים שנדרשים להיכנס לחללים סטריליים לחלוטין. אך עקב הצלחתה בהפחתת שיעורי זיהומים, היא הותאמה לכל מערכות הבריאות ברחבי העולם, וגם בישראל. בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2013 צויין כי בישראל מתים מדי שנה כ־5,000 בני אדם כתוצאה מזיהומים הנרכשים בבתי חולים, חלק גדול מהמקרים הללו מיוחסים להיגיינת ידיים לקויה של אנשי הצוות הרפואי.
המחקר החשוב ביותר שביסס את יעילות שיטת ששת השלבים בוצע באוניברסיטת גלזגו שבסקוטלנד. החוקרים עקבו אחר 42 רופאים ו־78 אחיות ששטפו ידיים תוך שימוש באחת משתי השיטות: שטיפה רגילה בשלושה שלבים או שטיפה יסודית בשישה שלבים.
הממצאים היו ברורים: השיטה הפשוטה של מריחת סבון, שטיפתו וסגירת הברז, הפחיתה את ריכוז החיידקים על הידיים מ־3.08 מושבות חיידקים למיליליטר עור ל־2.88. לעומתה, השיטה המורכבת בת ששת השלבים הורידה את כמות החיידקים מרמה של 3.28 מושבות ל־2.58 – הפחתה משמעותית הרבה יותר.
יחד עם זאת, השיטה היסודית גם דורשת יותר זמן: רחיצת ידיים בשיטה זו ארכה 42.5 שניות בממוצע, לעומת 35 שניות בשיטה הפשוטה. אולם כאשר מדובר במניעת הדבקה במחלת מעיים, שבה כל מגע לא היגייני עלול לזהם מזון או משטח ולהדביק את הבאים אחריכם – מדובר בהשקעה משתלמת.
אז איך מבצעים נכון את ששת שלבי שטיפת הידיים?
שלב ההכנה: פותחים את הברז, מרטיבים את כפות הידיים ומורחים סבון.
שלב ראשון: משפשפים יד אל יד, כך שהסבון יתפזר על פני כל כף היד.
שלב שני: יד ימין מקרצפת את גב כף יד שמאל ולהפך. חשוב לנקות גם את גב היד שהוא אזור שלרוב מוזנח.
שלב שלישי: משפשפים את האצבעות זו בזו, כשהן שלובות זו בזו. זהו אחד האזורים המזוהמים ביותר.
שלב רביעי: גב האצבעות מקרצף את כף היד הנגדית תוך תנועה קדימה ואחורה.
שלב חמישי: משפשפים את האגודל בתנועה סיבובית באמצעות כף היד השנייה. חוזרים עם היד השנייה.
שלב שישי: מנקים את קצות האצבעות בתנועה סיבובית על כף היד השנייה – פעולה שמסירה שאריות לכלוך מתחת לציפורניים.
בסיום, שוטפים את הידיים היטב מהסבון. הניגוב צריך להיעשות עם נייר חד פעמי יבש, ועדיף לסגור את הברז באמצעות אותו מגבון, או עם המרפק אם מדובר בברז רפואי עם ידית מותאמת. הנחיה זו אינה מיותרת: מחקרים הראו כי כפתורי ברז נחשבים לאחד המשטחים המזוהמים ביותר בשירותים, גם אם נראים נקיים לעין. אם תסגרו את הברז בידיים נקיות לאחר השטיפה, אתם למעשה חוזרים לזהם את כפות הידיים ונשארים באותו מצב ממנו התחלתם. חשוב להדגיש כי בזמן מחלת שלשולים של מי מבני הבית, צריך להקפיד שלאדם החולה תהיה מגבת נפרדת לניגוב הידיים.
באופן מפתיע, גם היום כשכולנו מכירים את המושג "חיידקים", ועברנו מגפות כמו קורונה, רוב האנשים ממשיכים לשטוף ידיים רק 5–10 שניות, ובאופן לא יסודי. במקרים של מחלות מעיים ושלשולים כמו זו ממנה סובל לכאורה נתניהו או כל אדם אחר, כל מגע מזוהם אחד עלול להדביק אחרים ולהתחיל שרשרת התפשטות. שטיפת ידיים נכונה, יסודית ומדויקת, במיוחד בעת שלשולים, היא לא המלצה אלא פעולה שיכולה למנוע תחלואה ממושכת, ולעתים גם מסוכנת.
