הפרק האחרון של האח הגדול הוא שיעור במה קורה כשאדם עם אפס אחריות רגשית, הוא גם בעל כריזמה סוחפת וגם כלוא עם נשים מאוד רגישות באותו הבית.
שלקה, לראשונה מאז תחילת העונה, פותחת את הלב לאח הגדול על אמת, ומודה שהיא מאוהבת בארז איסקוב. היא מתארת את התחושות כמו מחלה: שהיא מחפשת אותו כל הזמן, מתכווצת כשהוא מפלרטט עם אחרות, ושהלב שלה פשוט מתנפץ. היא ממש מתחילה לאבד את עצמה בתוך הבית ובתוך הקשר עם ארז, ונראה שזה מתחיל לפרק אותה בפנים, ואולי זה כבר טו מאץ׳ לצפייה. ובכלל לנפש שלה.
ובאותו הזמן, גם תרצה, שאמורה הייתה להשתחרר מהקשר הזה עם ארז, חוזרת לאותו מקום הרסני, כסמרטוט של ארז, ומתנצלת בפניו, מבקשת קרבה, והוא? ממשיך בדיוק באותם דפוסים. של קצת ליטופים וקצת סטירות, כל הזמן לגרום לבן השני להרגיש שהוא צריך להוכיח את עצמו פניו. ארז מגזלט, ותרצה נופלת חזרה למעגל שלו.
ארז כל הזמן מתעלם, מתקרבן, הופך את האשמות עליה, מתנגד לביקורת. אפילו כשהיא מדברת איתו בכנות, מנסה להבין מה קרה, הוא מגלגל עיניים, מאשים, צועק, ואומר לה שהיא מאכזבת אותו. התנהלות קלאסית של מי שלא מסוגל לאהוב מישהו חוץ מעצמו. תרצה רוצה אותו, אבל גם יודעת שהוא פוגע בה.
שלקה לוקחת את תרצה לשיחה בין שתי השנים שארז איסקוב משחק בליבן. מסתכלת עליה ורואה את עצמה, את הסבל שהן חשות כאשר איסקוב מטפל בהן באמצעות ״טיפולי שתיקה״ ופשוט כל מי שלא עושה דברו, הוא מתעלם ממנה למשך זמן מה, דפוס מאוד נרקיסיסטי. זו לא רק קנאה שגורמת לשלקה לרצות להפריד ביניהם, על אף שזו בהחלט חלק מהסיבה לטעמי, יש כאן גם שותפות בכאב.
בין לבין, שון פותח לתרצה דלת קטנה להבנה: "לא תמיד מקבלים את מה שרוצים”, הוא אומר לה, והיא עונה – "זו פעם ראשונה שזה קורה לי”.
אולי זה הרגע שבו היא מבינה, ואולי עוד לא… אבל ניכר ששון שם בשבילה, והיה שמח לקבל צ׳אנס אמיתי, לעומת מושיקו החטטן, שכבר נגיע אליו..
הפרק עמוס גם בזירות נוספות: יובל פוגש שוב את תהילה האקסית, והיא אומרת לו שהיא נפגעה מהפרידה בטלפון. שיחה בוגרת, אבל גם מוזרה: היא לא מתרגשת מהקשר שלו עם שני, ולרגע נראה שהיא רק מחכה לרגע להיכנס בחזרה. אבל שני לא אוהבת את הקרבה הזו, וממש מותחת קו חד ואדום, ולא מוכנה לאפשר ליובל לקיים שיחות כאלה יותר.. מאמי תרגיעי.. יובל שלך!!!!
שלקה ממשיכה לאבד את עצמה. הולכת לישון כועסת, קמה חשדנית, חופרת לאיסקוב על הקשר עם תרצה, שואלת אם הוא מסתיר ממנה משהו. ההתנהלות שלה כבר גולשת למחוזות אובססיביים, וזה קשה לצפייה.
קרב תרנגולים
יובל תוקף את ארז מוגרבי בטענה שהוא מנסה לשלוט בכל הבית בכוח, ומעלה את כל מה שאמרו עליו במשימת בית המשפט, נראה שהוא מבין שמצפים ממנו יותר עמידה על עקרונות, ובעיקר יותר מנהיגות. הריב בין יובל למוגרבי עולה לטונים גבוהים, ומסתיים כששני הצדדים נטולי אמון אחד בשני.
ולא נשכח את מושיקו – שכבר תוך יומיים תופס את תואר "הפייק” של הבית. אחרי שפתח תעודת זהות עם "מעולם לא הייתי בזוגיות”, עכשיו מספר לשלקה שיש לו קשר עם מישהי מבחוץ (זו שגם התפרסמו עליה איומים בימים האחרונים) אבל זה לא "מחייב”. גם כשהוא מספר על "אכילה בררנית” ומבקש שניצל תירס וסיגריות. איסקוב פשוט פוסל את זה. כן, גם התקציב של מושיקו לא עובר בלי אישור של ארז.
העימות על התקציב מתפתח לריב קולני בין איסקוב למושיקו, שהופך לעוד מופע של שליטה. איסקוב שוב זה שקובע, מחליט, דוחק, מנהל את הכל כמו טיראן. וכולם משתפים פעולה.
שלום חברה
אלאיה הוף עוזבת את הבית. וזה כואב לי בלב! איך היא הודחה ואנה מריה סופיה הבא נגילה עוד שם? אלאיה הייתה משהו אחר אישה טרנסית שלא ניסתה למצוא חן, שלא עיגלה פינות, שלא חיפשה אהבה פשוט הייתה היא. נתנה ייצוג טרנסי אחר, גאה, חשוף, חזק. גם הייתה חלק מהרומן עם שאול, ומהריב על סקימס. היא לא הייתה מושלמת – אבל הייתה משמעותית, וחלק מהמון עלילות ששודרו לנו. בהצלחה דרלינג!
