לאה שבת פותחת הכל: "יש לי בן שמעולם לא דיברתי עליו"

במשך שנים הייתה הזמרת והיוצרת לאה שבת תקועה בלופ של מחשבות קשות על עצמה, גם כשזכתה להצלחה רבה. כעת, כשהיא נכנסת לאולפן הפודקאסטים של "מעריב", משהו בה נראה שונה.

לאה, את נראית נהדר, פשוט מוארת.
"אומרים לי את זה הרבה, ואני שמחה לשמוע. זה חלק בי שאני רוצה להביא אותו. המילה 'מוארת' לא הייתה קיימת עבורי, זה התחיל בעשר השנים האחרונות".

מה הוביל לשינוי הזה? לאה שבת של שנות ה־80 וה־90 הייתה מישהי עם קשיים, מלנכולית, מישהי שנלחמת. עכשיו אני רואה מולי מישהי שלווה, מקורקעת.
"נכון, נלחמתי. היו לי הרגלים, מחשבות לא טובות על עצמי. 'אני לא מספיק טובה', 'אני לא מספיק מסוגלת'. זה מה שהרגשתי. רגשות בתוכי שהם לא נעימים או מחשבות שעושות רעש, ואני מחפשת שקט. צריך ללמוד לא להאמין למחשבות האלה, כי הן לא אנחנו".

מתי השתחררת מהמחשבות האלה?
"אני כל הזמן עובדת על השחרור ועל ההבנה בעומק של הלב שלי שאני טובה מאוד. הטוב הזה הוא מהשם, זה לא אני. צריך איזושהי הבנה גבוהה שאנחנו טובים. אחת הדרכים שעזרו לי להתמודד עם אחת התקופות הקשות בחיים שלי הייתה לכתוב את המחשבות. אני מאמינה מאוד בכתיבה".

מה היה באותה תקופה קשה?
"זה היה לפני 28 שנה, הפרידה מארקדי דוכין. פרידה מאוד קשה, שבר גדול. דברים התרסקו והתמוטטו. מצאתי את עצמי במקום מפוחד, מקום מבוהל, מקום שאין עליי קליפות ואין עליי מכסים. הסתובבתי חשופה לגמרי, כמו חשופית, כי נשברתי".

הפרידה מארקדי הייתה המכה הכי גדולה שקיבלת בחיים?
"אם אני מסתכלת על זה בפשטות, אז כן. לקח לי הרבה זמן להתאושש ממנה".

הוא יזם את הפרידה?
"זה היה ביחד, שנינו. שנינו היינו כמו ילדים תועים".

הוא היה אהבת חייך?
"היו לי שתי אהבות גדולות בחיים. יש לי עדיין את האהבה השנייה. ארקדי היה אהבה מאוד גדולה בחיים שלי. זה היה הדדי. מצאנו אחד את השנייה, מצאנו אחד בשנייה כל מיני דברים. החיבור הכי חזק בינינו היה המוזיקה".

הוא זה שעודד אותך לשיר?
"ממש לא. אף בן אדם בעולם הזה לא ממש עודד אותי לשיר. רק הקדוש ברוך הוא. מאוחר יותר, כשכבר הכירו אותי, החברות שלי מאוד עודדו אותי – עד עכשיו".

וגברים? ארקדי לא האמין בך כשהייתם בזוגיות והתחלת ליצור? הוא לא אמר לך "לאה, את יכולה, את מסוגלת"?
"קודם כל, ארקדי היה בתוך עצמו. בעניינים שלו. הוא רק התחיל את הסיפור שלו עם החברים של נטאשה. חוץ מזה, הוא לא 'המעודד הלאומי', אתה יודע. אבל זה לא שהוא לא תמך, זה פשוט לא היה האישיו. בכלל, הגברים שהכרתי, לפחות בהתחלה, לא היו שם כדי לעודד".

מילה אחת אהובה

שבת, שבשבוע הבא תהיה בת 68, נולדה ביהוד למשפחה של עולים מטורקיה. אחיה הוא הזמר שלומי שבת, שלו הלחינה את השיר "בגלל הרוח", שהפך ללהיט גדול. את דוכין היא פגשה כשהגיעה לאולפן הקלטות. הוא היה יוצר צעיר בתחילת דרכו. התאהבות הפכה לזוגיות ולעבודה משותפת.

האמנת בעצמך שאת יכולה להיות זמרת מצליחה, כוכבת?
"כן. היו בי את הקליפות, את הבעיות, את המחשבות שאני לא מוצלחת כי גדלתי עם התחושות והרגשות האלה. אבל היה בי גם משהו עמוק יותר מזה, גבוה יותר מזה, ואני ידעתי. ידעתי שאני שרה, ידעתי שהמוזיקה בשבילי היא חבל הצלה, היא סולם יעקב, אלוקות. המוזיקה מחזקת אותי, שומרת עליי".

בגיל 67 העבר עדיין מלווה אותך?
"אין לזה זמן, אין לזה גיל. פעם ראיתי תוכנית שהשתמשו בה במילה 'עבריין' כדי לתאר אדם שהעבר שלו מציף אותו וקופץ לו כל שנייה. אני מדברת על החוויות הקשות של הילדות, כי אני יודעת שכולם נמצאים בסיפור הזה. גם מי שאומר שלא, בלילה בבית הוא בוכה. אני רוצה שאנשים לא ירגישו לבד עם הכובד הזה. אני רוצה להראות שאפשר לטפל בעצמך, אפשר להשתחרר. אני רואה את ההתקדמות בעצמי. אני בסדר, אני מבסוטה, אני עושה מה שאני אוהבת, אני מאוהבת".

את בזוגיות? לא דיברת על זה בראיונות.
"הזוגיות הזו בת ארבע שנים, היא הגיעה אליי בגיל 63 וזו שמחה גדולה".

איך פתאום בגיל 63 נכנסה לך אהבה גדולה לחיים?
"תשאל את אלוהים, מאיפה אני יודעת? אני רק מודה עליה. אתה אומר 'בגיל הזה', ואני אומרת שהגיל הוא לא עניין, גם לא לאהבה".

כמה שנים לא הייתה לך אהבה עד שהוא הגיע? יש כל כך הרבה אנשים לבד, שכבר לא מאמינים שימצאו אהבה.
"הייתי כמה שנים לבד, ועכשיו אני מאוהבת ושמחה באהבה ובשני הילדים שלי".

אימצת בגיל 45 את דנה, שאותה גידלת לבד. עכשיו את מספרת שיש לך עוד ילד?
"נכון. אני לא יכולה לדבר על זה יותר מדי, רק יכולה להגיד שהוא בן 23 וחצי, ושהכרתי אותו בגיל חצי שנה".

תמיד דיברת על דנה ועל האימוץ, ואפילו אמרת שאת מתחרטת שלא הבאת עוד ילדים. עכשיו מתברר שיש לך עוד ילד?
"כן. לא על הכל מדברים בתקשורת. אני בן אדם פרטי, לא חושפת כל דבר. עליו אף פעם לא דיברתי. הוא הבן שלי, ואני האמא שלו. אני הכי אוהבת את המילה 'אמא'. גידלתי אותו חלק מהזמן והכרתי אותו, ובשנים האחרונות נהיה לנו חיבור שבא בעיקר ממנו. עכשיו הוא גר לא רחוק ממני".

אז יש לך זוגיות בת ארבע שנים וילד שלא ידענו עליו. לא סתם הוצאת עכשיו שיר שנקרא "מזמור לתודה".
"נכון. יש לי הרבה על מה להודות".

עוד שנייה אתם בבית

באוגוסט האחרון הוציאה שבת קליפ מרגש של שירה "תמיד יחכו לך", עם שלי שם טוב, אמא של עומר, החטוף ששב הביתה. הקליפ צולם בביתם ובכיכר בהרצליה, עיר מגוריו. "ביקרתי אותם בביתם", מספרת שבת. "התפללתי לחזרתו של עומר. כתבתי לשלי, שלחתי לה הודעות, נהיינו בקשר. היא יודעת שאכפת לי, כמו שלכל עם ישראל אכפת. כולם רוצים לעזור, כולם רוצים שהחטופים יחזרו אלינו, יחזרו לחיים שלהם".

אני לא יכול שלא לשים לב לדיסקית שעל צווארך, עם תמונתו של החטוף אבינתן אור. מה הסיפור מאחוריה?
"כשהייתי בקבר של רבי אבהו בקיסריה, פגשתי שם חברה שהגיעה עם דיצה, אמא של אבינתן. אותה חברה סיפרה לי שהיא לקחה את דיצה לנסיעה של יומיים, לנשום קצת. הם הגיעו לקבר להתפלל לחזרתו של אבינתן. כשנפרדנו, אמרתי לה שאם הם ירצו שאגיע אליהם לנגן, שידברו איתי. היא נתנה לי את הדיסקית ומאז אני עונדת אותה עליי. החטופים כולם בלב שלנו. תמונות הפרופיל שלי ברשתות החברתיות הן של חטופים, אני מחזיקה תמונות שלהם באוטו. אני אגיד לך את האמת, נגמרו לי המילים".

בואי נדבר על הקשר שלך עם אלוהים.
"באתי מבית מסורתי. ההורים אומנם לא היו דתיים, אבל הסבים והסבתות היו אנשים דתיים. לפני 20 שנה בערך התחלתי ללמוד רבי נחמן. חברה שלי הביאה לי דיסק של הרב ארז משה דורון, מורה שמלמד את הרבי נחמן. יום אחד נסעתי באוטו, ניגנתי את הדיסק ומאוד אהבתי את מה ששמעתי".

נסעת לאומן?
"כן, הייתי באומן שלוש פעמים".

איך הייתה החוויה?
"מהמם, ממש אהבתי. הפעם הראשונה הייתה מדהימה במיוחד. יש כאלה שבאים וקשה להם, לי זה פתח את הלב. אני זוכרת שהרב ארז אמר לנו 'תתעוררו מההלם, עוד שנייה אתם בבית', וזה העיר אותי. אתה מסתובב שם מלא אהבה. היו גם התפוצצויות של צחוק, שמחה גדולה מאוד".

את הולכת הרבה לקברי צדיקים, קראתי גם שהתחברת לבאבא סאלי.
"כן, נדלקתי עליו בשנים האחרונות. אני מאוד אוהבת להיות בקברי צדיקים. הולכת המון לרבי שמעון, לרבי מאיר בעל הנס, לרבי עקיבא, לרמח"ל. אני יכולה לשבת שם שעות, לקרוא תהילים, זה נותן לי שקט. רק שם אני מצליחה לעצור את המרוץ".

את מדברת על קברים בהתלהבות של אדריכלית שרואה יצירת מופת.
"לגמרי. אני רואה בזה יופי".

יש כאלה שיעבירו ביקורת על השתטחות על קברים, על מנשקי קמעות.
"אני גאה בזה. לא מזמן הייתי בקבר של יונתן בן עוזיאל בעמוקה, עשיתי שם את שבעת הסיבובים".

זו סגולה למציאת שידוך, ולך כבר יש זוגיות. אז מה ביקשת שם, חתונה?
"מה, אתה חושב שאני לא רוצה להתחתן?"

את רוצה להתחתן?
"כן. אני רוצה. אני אוהבת מסיבות".

אף פעם לא התחתנת.
"אף פעם לא".

וזה מדובר בינך לבין בן הזוג שלך?
"בעזרת השם, זה בדיבור. אנחנו מגלגלים את זה בראש".

הוא הציע נישואים?
"ההצעה היא הדדית, אני גם הצעתי".

אז את מאורסת בעצם?
"כן".

למה חשוב לך להתחתן?
"זה לא שאני חושבת שאם לא מתחתנים אז זה לא בסדר. חתונה בשבילי היא מסיבת אהבה".

יש עוד דמות משמעותית בחייך, מתי כספי. התחלת כזמרת הליווי שלו.
"אני אוהבת את מתי, הוא השפיע עליי מאוד מבחינה מוזיקלית. בסוף שנות ה־70 הוא בחר בי למופע 'ארץ טרופית יפה' מתוך 200 זמרות שהגיעו לאודישן. הוא היה שם בחדר, ניגנתי לו שיר שכתבתי, ופשוט קלטנו אחד את השני".

איך הרגשת כששמעת שהוא חולה?
"הייתי אצלו בבית החולים. כאב לי הלב לראות אותו ככה. הורדתי את העיניים לרצפה מרוב שהיה לי קשה לראות אותו. בעזרת השם הוא כבר בבית, מרגיש יותר טוב. צריך להתפלל עליו כל הזמן. בגלל המחלה אין לנו שיחות עומק עכשיו, וגם ככה הקשר שלנו תמיד היה בלי הרבה מילים. הוא ידע שאני מאוד אוהבת אותו ואני יודעת שהוא אוהב אותי".

מותה של קורין אלאל, מחלתו של מתי. זה גורם לך למחשבות?
"זה גורם לי להבין שצריך להודות על כל יום ועל כל רגע. להגיד 'מודה אני לפניך', כי אנחנו לא יודעים כלום. הדברים באים והולכים כהרף עין. וכמה שנהיה יותר קטנים, כמה שנוריד יותר מהאגו שלנו, ככה נהיה יותר גדולים".

לאה, סיפרת על אהבה, על אירוסים, על חתונה ראשונה בגיל 67, ועל בן נוסף שאף אחד לא ידע על קיומו. מה עוד נשאר?
"מה שנשאר זה לזכור תמיד שיש אהבה, שיש תקווה ושתמיד אפשר למצוא את הדרך לאור, גם מהמקומות הכי חשוכים". 