מטוטלת כלכלת הזוגיות אמנם נהנתה כבר מתחילת המאה הקודמת ממרחב הקפיצה שאיפשר לה מונח ה"אהבה", אך בתקופה האחרונה מתקבל הרושם כי היא נוטה במהירות אל עבר צידה האחר – ה"בגידה". דיווחים על עלייה במספר המגיעים לטיפול זוגי בשל בגידה מאז החלה מלחמת 'חרבות ברזל' חושפים עימם גם כלכלה שלמה נסתרת, המוערכת במאות מיליוני שקלים בשנה.
שיעור המתגרשים בישראל כתוצאה מבגידת בן או בת הזוג עומד על כ-46%, כך על פי סקר שהועלה במגזין be Well של בית החולים איכילוב בשלהי נובמבר האחרון. לצד זאת יש לציין, כי אין נתונים רשמיים המאומתים מדעית וממפים את שיעור הבוגדים או את גודל "שוק הבגידות".
סיכום שהוציאה הנהלת בתי הדין הרבניים לשנת 2024 מראה כי באותה שנה התגרשו 11,542 זוגות, המהווים עלייה של כ-6.5% לעומת 10,838 זוגות שהתגרשו בשנת 2023. הכללת הנתון שצוין בסקר איכילוב על כמות המתגרשים בשנה הקודמת מעלה את ההערכה כי 5,309 מהם התגרשו בשל בגידה.
יש לציין כי לצד חתימת הזוגיות הרשמית באמצעות טקסי החתונה, מתפתחת בשנים האחרונות זוגיות, ואף משפחתיות, "מודרנית". מדובר באורח חיים זוגי ומשפחתי שאינו נחתם בחתונה דתית או טקס כלשהו, וגם בקרבם יש המבקשים לפרום הקשר בשל בגידה.
סביב אותם בוגדים ובוגדות נבנתה כלכלה שלמה, שעיקרה מימון מקומות מפגש ייעודיים דוגמת בתי מלון, צימרים, חדרי אירוח ואף דירות שכורות, אתרי אינטרנט ואפליקציות, נופשים, מתנות ותכשיטים, ומוצרים שונים דוגמת טלפונים נסתרים. סקר שנערך בשנת 2019 על ידי חברת הקופונים Vouchercloud, הפעילה בכ-18 מדינות, הראה כי הבוגדים בבני ובנות זוגם במדינות בהן החברה פעילה מוציאים בממוצע כ-444 דולר בחודש, שהם כ-5,328 דולר בשנה. כמחצית ההוצאה הינה בגין מיקום מפגשי הבוגדים, ובסקר מצוין כי העלות אינה מייצגת את מלוא עלות יחסי הבגידה, שצוינו כהוצאה חודשית גבוהה יותר.
התעשייה מוזנת גם על ידי הנבגדים, הרוכשים מצלמות ותוכנות מעקב, משקיעים שעות בצפייה ומעקב בבני ובנות זוגם – אפילו על חשבון שעות עבודה, ופונים, בין היתר, למשרדי חקירות, עורכי דין ומטפלים זוגיים.
