מדינות נאט"ו אינן רוצות לחכות לקטסטרופה, וארה"ב לוחצת עליהן להכין עצמן ליום המחר כבר היום. ההערכה היא כי תקציב נאט"ו יוכפל להוצאה שנתית של 3 טריליון דולר, כך עפ"י מכון המחקר האמריקאי BTIG Research. בשנת 2024 הוצאותיו של ארגון נאט"ו היו 1.5 טריליון דולר, שהיוו 2.7% מהתוצר של המדינות החברות, אבל האמת היא כי מרבית מדינות אירופה לא עמדו בהתחייבויותיהן כלפי הארגון וכלפי ארה"ב, והוצאות הבטחון שלהן היו הרבה פחות משעור 2% אליו התחייבו.
שני שלישים מהוצאותיו של נאט"ו היו על שכמה של ארה"ב. התפנית של מדינות אירופה שהחלו לרכוש עוד ועוד מערכות נשק מארה"ב וכן מישראל באה לאחר הפלישה האכזרית לאוקראינה. מאז עלה כבר תקציב נאט"ו של האירופאים ב-22%! ארה"ב לא צריכה להגדיל את הוצאות הבטחון שלה עבור נאט"ו, וכבר עתה היא מוציאה 3.3% מהתוצר בגין זה. חלקה יהיה 13.9 טריליון דולר והשאר, 10.3 טריליון דולר, יבואו ממדינות אחרות בארגון. ההוצאה על הציוד הצבאי של נאט"ו מהווה 32% מכלל התקציב.
אם שיעור זה יישמר, הוצאותיה של נאט"ו על ציוד בעשור הקרוב יגיעו ל-8.8 טריליון דולר. כיום, למעט קנדה ובלגיה, המדינות החברות בברית נאט"ו כבר מוציאו 20% מהוצאות הבטחון שלהם על ציוד ומחקר ופיתוח.
נפח התעשייה הביטחונית של מדינות אירופה מוגבל, מה שמותיר לחברות הציוד הבטחוני האמריקאיות כשני שלישים מנתח ההזמנות הצפוי בעשור הקרוב, ייצוא אמריקאי של 2.7 טריליון דולר ציוד צבאי וכלי משחית והגנה אחרים מארה"ב לאירופה. זהו סכום כמעט כפול מהרכישות של אירופה מארה"ב, שעומדות כרגע על 1.4 טריליון דולר בעשור, בהתאמה.
בשנת 2024 הייצוא הבטחוני והצבאי של ישראל ליבשת אירופה הסתכם ב-8 מיליארד דולר, כ-54% מכלל הייצוא הבטחוני, קפיצה בסכום של 35% לעומת 2023. הייצוא הישראלי כולל טילים, טילים נגד טילים ומערכות הגנה אווירית, כמו הייצוא בשווי 3.8 מיליארד יורו לגרמניה עבור מערכות חץ 3. עוד מייצאת ישראל כלי רכב משוריינים, ציוד טיס, מלט"ים, לוויינים, מערכות תצפית בקשה ושליטה, מערכות אופטיקה וכן מערבות סייבר למטרות מודיעין, תחמושת וחימוש וגם מערכות ימיות.
ארה"ב ייצאה לאירופה בשנת 2024 ציוד ביטחוני ישיר מול ממשלות וגם מול חברות אירופאיות בתחום בהיקף של כ-111.5 מיליארד דולר. אם ארה"ב תגדיל הייצוא הבטחוני שלה לאירופה עפ"י מתווה ועידת האג של נאט"ו בחודש יוני, המשמעות תהיה גידול בייצוא האמריקאי בשעור של כ-93% לשנה בעשור הקרוב בהדרגה. אם התעשייה הביטחונית הישראלית תשמור על חלקה, המשמעות תהיה תוספת לייצוא הביטחוני והצבאי הישראלי לאירופה של כ-7.5 מיליארד דולר לשנה.
כמובן שאלה הנחות עבודה בלבד, היקף הגידול בייצוא הבטחוני לאירופה יכול להיות יותר ופחות מהערכות אלה. לאורך עשור התעשייה הבטחונית המקומית האירופאית יכולה לפרוח, מדינות באירופה יגדילו המחקר ופיתוח, התכנון, היישום והניסוי של מערכות צבאיות ובטחוניות שלהן. אבל לוקח שנים ארוכות לפתח מערכות כאלה, והאמינות של המערכות נוטלת עוד שנים. מנגד, האויב הפוטנציאלי כבר עומד בשער ומוכיח עצמו כל יום בניסיון להפוך את הים השחור לים רוסי, בלי מוצא של אוקראינה לים. לישראל יכולות מוכחות בתחום.
