לא צריך אוזן מוזיקלית כדי לשמוע את צלילי הרקוויאם של הממשלה. הסיבה הפנימית היא חוסר יכולתם של החרדים להתמודד עם חוק גיוס שיעצים את עוצמת העוינות הציבורית. הסיבה החיצונית מכרעת לא פחות, ומחייבת פוסט מורטם של הביקור ההוא בוושינגטון.
למעשה, נקודת הפתיחה היא מסד הנתונים והספקולציות באירוע ההצגה הביזיונית ששמה ביקור ביבי בקאנוסה. ממסד זה ניתן להבין את הדינמיקה של לשכת טראמפ במטרה לנסות ולפענח את תגובתה בהמשך. טראמפ עצמו הוא שבשבת פרועה, שבחלקה מתופעלת על ידי "עוזרים" כפי שקורה בכל לשכות המנהיגים בעולם. הגם שאצל טראמפ, עקב היותו פחז כמים, הכל צפוי והרשות נתונה לכל תעלול.
הנוהל לקראת כל ביקור מנהיג זר בבית הלבן כולל "חומרים" על האנשים שמולם עומד הנשיא. בנוסף, קיים זיכרון ארגוני מצטבר בנושא "עם מי יש לנשיא עסק". ביבי הוא קליינט בעייתי והחנופה האישית המקביסה שהוא מרעיף באחד על אחד על מכורים לחנופה כמו טראמפ עשויה לטרוף כל שיקול. צוות טראמפ יודע מה שכולנו יודעים על היחסים בין נתניהו לאשתו ועל השפעתה עליו.
כל הידע הזה בוים מול עינינו בסצינת קבלת הפנים האישית של טראמפ, שמטרתה לרכך את מלכת הפוטו שופ והפוטו אופורטיוניטי. הנשיא המתין למכונית של נתניהו, שעצרה מולו. חייל מצועצע ניגש לפתוח את הדלת שלידה ישב נתניהו, אבל ביבי לא יצא. לפתע הגיחה שרה מהצד השני, אצה בשוט ארוך לעבר טראמפ והסתערה עליו בחיבוק אמיץ.
טראמפ החזיר חיבוק כאילו הייתה זו אהובתו רחל, לה הוא ממתין שבע שנים. איפה ביבי? עדיין המתין ברכב עד שהשניים ניתקו זה מזה, ואז יצא מחויך כאילו היה לפחות עוזר במאי. קאט.
בהמשך מושיבים את "רעייתי" באאוטפיט בולט, כשסביבה תפאורת אנשים חשובים בחליפות קבורה כהות, והם דנים בעניינים גורליים על צלחות חסה מעוטרות בנשר האמריקאי. אפילו יאיר היה בסביבה על תקן משפיען ביתי קולני שמחייב ריכוך.
את הסצינה הזו לא המציאו בבית הלבן. זו פרקטיקה של כל סוחר, במיוחד של פוליטיקאי שהוא סוחר, ורובם כאלה. כשסוכן נדל"ן מסוגו של טראמפ רוצה לסלק בעלי דירה או בית שהוא מעוניין בהם, תמיד הוא יתחיל בדברי חלקות ובהבטחות לעתיד מזהיר ויסיים בחבורת בריונים שתסייע לאותו מסכן להחליט.
הבעיה של טראמפ בזום אאוט הנוכחי היא סד הזמנים. בשלב זה הוא זקוק לחרב להשכיר – צה"ל ונתניהו – מול האיראנים והחות'ים שמסרבים להיכנע. מצד שני הוא יודע שהכנעת נתניהו לטובת מימוש עסקת החטופים ונסיגה תביא לו את הנובל. ואולי גם שקט מצד החות'ים ואף האיראנים. וכך חזינו בסצינה הבלתי נשכחת של שרה נתניהו בדרכה לפגוש נשיא אהוב.
