דיון ראשון של ועדת השרים המיוחדת התקיים היום (שני) במשרד ראש הממשלה בירושלים, במטרה לבחון את האפשרות להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה – אך זו בחרה שלא להתייצב לדיון, והעבירה מכתב תקיף שבו היא דוחה את עצם סמכות הוועדה.
בתום ישיבה שארכה כשעתיים, הוחלט לזמן את היועצת לדיון נוסף ביום חמישי הקרוב. אם תיעדר גם ממנו, תיחשב כמי שוויתרה על זכותה להשמיע את עמדתה.
מדובר בצעד חסר תקדים במערכת המשפט הישראלית: זו הפעם הראשונה שבה ממשלת ישראל פותחת בהליך פומבי ומובנה לבחינת הדחת יועץ משפטי לממשלה מכהן. בראש הוועדה עומד השר עמיחי שיקלי, וחברים בה השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי.
הוועדה הוקמה כתחליף לוועדת האיתור הציבורית בראשות השופט אשר גרוניס, שאמורה הייתה לפעול בהתאם להוראות חוק יסוד: הממשלה – אך לא הצליחה להתכנס עקב כשלים בהרכבתה.
במכתב ששיגרה הבוקר להרכב הוועדה, טענה בהרב-מיארה כי עצם קיום השימוע הוא לא חוקי, חסר סמכות ונגוע בשיקולים פוליטיים פסולים. לדבריה, מדובר במהלך החורג מגבולות הדין, המבקש "לכפוף את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה לשלטון הפוליטי, ולערער את עצמאות שומרי הסף במדינה דמוקרטית".
עוד כתבה היועצת כי החלטת הממשלה מיום 8 ביוני, שקראה לשחררה מתפקידה, התקבלה "בחוסר סמכות מובהק", תוך מעורבות שרים המצויים בניגוד עניינים – ביניהם השר בר-און, שנחקר בעבר בפרשת שוחד. היא ציינה כי אינה יכולה להשתתף בהליך שהיא מגדירה כ"הצגה משפטית", וכי "ההימנעות מהתייצבות אינה זלזול בממשלה – אלא מחויבות לעקרונות יסוד של שלטון החוק".
במהלך הדיון שנערך היום, הציגו כל אחד מחברי הוועדה את עמדותיהם באשר להתנהלות היועצת וסוגיית הדחתה. בנוסף, שר המשפטים יריב לוין, שאינו חבר בוועדה ולא השתתף בדיון, הצטרף למתקפה הפוליטית על היועצת, וטען לאחרונה כי "האמון בין הדרג הנבחר ליועצת נשבר" וכי היא פועלת ממניעים פוליטיים. בין יתר הסוגיות שעלו: עמדתה הנחרצת של היועצת נגד חוק הגיוס, חוות דעת עצמאיות בפרשות רגישות כמו קטארגייט, וסירובה לייצג את עמדות הממשלה בבג"ץ.
נכון לעכשיו המהלך מצוי בעיצומו, אך טרם התקבלה החלטה סופית. אם היועצת לא תתייצב גם לדיון ביום חמישי, ימשיכו חברי הוועדה בהליך בלעדיה ויגבשו את המלצותיהם, שיועברו בהמשך לוועדת גרוניס – ככל שתוקם מחדש או תוסדר בחוק.
גם בג"ץ נכנס לתמונה: אתמול נדחתה עתירה שביקשה לעצור את ההליך, בטענה כי טרם התקבלה החלטה אופרטיבית על הדחה. עם זאת, השופטים הותירו פתח לעתירה מחודשת, אם וכאשר תתקדם הממשלה למהלך ממשי.
