נקודת שפל חדשה נרשמה אתמול – שלא רק שוברת את כל הכללים של אתיקה עיתונאית, ומרסקת כל מה שידענו על גבולות מוסריים, אלא מציגה מהי הסתה לאלימות בפורמט טלוויזיוני. ערוץ 14, שלקח על עצמו את תפקיד שופר השלטון, הפך את עצמו רשמית לערוץ תעמולה חשוך, מסית, מסוכן ובעיקר כזה שאין לו שום קווים אדומים.
במסגרת הניסיון האובססיבי להפוך את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לאויבת העם בניסיון להורידה מתפקידה, החליטו עורכי התעמולה בערוץ לחשוף צילום רנטגן של הגופה שלה, כן, של הגופה שלה. זה לא מטאפורה, זו לא בדיחה, לא סאטירה ולא גימיק, למרות שצמד המנחים המסוכנים פתחי ושי יסתתרו מאחורי הכסות של תוכנית סאטירית בה מותר לומר הכל. האמנם?
שני ליצני החצר של הדיקטטורה הציגו את דמותה של היועמ"שית בתצלום רפואי מבעית שנועד להבעיר את הדמיון של הצופים, ולשכנע אותם שהיא לא רק "מסוכנת", אלא גם מטרה לגיטימית. על המסך שלכם בלב שידור חי, בפריים טיים, מול עיני ציבור צופים שלם, תמונת רנטגן מזוויעה של גלי בהרב-מיארה, מוקרנת בענק.
גולגולתה נחשפת על המסך כאילו הייתה חפץ ניתוח רפואי, בזמן שהמגישים פתחי ושי מפרקים אותה ל"רכיבים", מרפרפים על הפגיעות שלה וחוזרים על המונח פגיעה כשהם מחדירים לצופים מסרים של פגיעה ביועמ"שית. הם טענו ברצינות חולנית ש"לא זיהו פגיעה בגולגולת", אבל דווקא "בלבלב יש בעיה" רפואית/פוליטית. זה נשמע מופרך? זו המציאות ששודרה אמש. רנטגן, גופה, יועצת משפטית, שידור חי.
ובזמן הזה, באותו שידור מסוכן, מוקרנת גם תמונתו של העיתונאי אביעד גליקמן, מבקר הממשלה, שנחקר במשטרה בלי שום עילה פלילית, והם, המנחים הבזויים, מעוותים את שמו והופכים אותו מלבלב לכלבלב גליקמן. זה לא רק זול, זה אסור. אי אפשר לקרוא לבן אדם "כלבלב" בשידור תקשורתי. זו עילה לתביעה, זו השפלה מכוונת ורמיסה של כבוד האדם. ולא רק את הלבלב והכלבלב מצאו שם, הם גם רמזו לדליפות מאזור הכליות. אלו הם פני השידור שהופכים את כולנו לצופים באלימות, בהשפלה, ובהסתה.
זה לא שידור עיתונאי, זו לא ביקורת, זה גם לא סאטירי בשום צורה. זה רף פלילי מובהק, זו קריאה לאלימות. זו חריגה מסוכנת מאחריות ציבורית ומגבולות החוק. בעולם מתוקן, על דבר כזה עורך ראשי היה מודח מיד, שדרנים היו מפוטרים, והערוץ היה נדרש לתת את הדין. אבל כאן? כלום, דממה. במערכת החוק ובמערכת הפוליטית ובמשטרה שנכבשה על ידי המשטר.
ערוץ 14 הוא ערוץ התעמולה בהתגלמותו שהפך למכונת רעל, אולפנים שמזרימים שנאה 24/7, שדרנים שמעלים קונספירציות חסרות בסיס וטוקבקיסטים עם מיקרופון שמעודדים את הרחוב להתפרץ, להתסיס ולשנוא. אבל הפעם הם כבר לא הסתפקו במילים, הם הלבישו על המסך דימוי של גופה, שרק חסר היה לראות את הגולגולת שלה מרוטשת. זה כבר לא רמיזה, זו המחשה גרפית של יעד לחיסול ציבורי.
מישהו צריך לשים לזה סוף, היועצת המשפטית לממשלה חייבת להגיש תביעה משפטית, לא רק בשם עצמה, אלא בשם כולנו. זו אינה פגיעה פרטית, זו התקפה על מוסד ממלכתי, על שלטון החוק, על כולנו כחברה דמוקרטית. אבל תביעה אזרחית לא תספיק הפעם, חייבת להיפתח חקירה פלילית. כי מה ששודר אתמול הוא לא עוד פרובוקציה, זו הסתה לרצח, בפורמט טלוויזיוני.
זה לא עניין של ימין או שמאל, זה לא ויכוח פוליטי, זה קונצנזוס אנושי בסיסי, זה גבול של שפיות. ואם כחברה נעבור על זה בשתיקה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מתעוררים יום אחד למציאות שבה שידור כזה כבר לא רק מסית אלא גם מקדים למעשים. יחד עם זאת עולה ומתגבר החשש הגדול איך תתנהל המשטרה במקרה הזה, כשהיא מנוהלת על ידי האיש שמקודם לילות כימים בערוץ המשיחי ה-14.
הבעיה היא לא רק בערוץ 14. הבעיה היא בכך שנתנו לו לגיטימציה. שהוא יושב בכבוד במדרג ערוצי החדשות, מקבל סובסידיות, ומוזמן לפאנלים של "שיח דמוקרטי". אבל ערוץ שמציג תצלום רנטגן של גופה של עובדת ציבור בהקשר פוליטי הוא לא חלק מהשיח, הוא איום על השיח, הוא נשק תעמולה.
אני לא יודעת אם לבכות או לצרוח. זה כבר לא זעם אישי, זו זעקת אמת, זה צו השעה של כולנו, זו קריאת חירום דמוקרטית. ערוץ כזה הוא לא כלי תקשורת, הוא אל-ג’זירה על סטרואידים תעמולתיים, והוא הרבה פחות מכובד ממנה.
ערוץ 14 הוא סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה, מסוכן יותר מהממשלה, מסוכן יותר מכל מפלגה קיצונית, כי הוא מציג את עצמו ככלי תקשורת, ומפיץ את הרוע הכי עמוק של החברה שלנו באצטלה של חדשות, במקרה הנוכחי באצטלה של סאטירה. אם נמשיך להבליג, הדם הפעם יהיה על הידיים של כולנו.
