"אני חושב שהכיוון שאנחנו הולכים אליו הוא לקראת סוף הדמוקרטיה בישראל", כך אמר היום (שני) היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט בראיון דרמטי ל"כאן רשת ב'", על רקע השימוע הצפוי היום ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
"הכיוון של הממשלה הוא להחליש את שומרי הסף ומנגנוני ההגנה", אמר מנדלבליט בפתח השיחה. "יש לנו שני מנגנונים, היועמ"שית ובית המשפט העליון. השלישי זה התקשורת החופשית. שלושתם לא באים טוב לממשלה והיא חושבת שצריך לבטל אותם. במקום נאמנות למדינה תהיה נאמנות לממשלה, וכשיש רק רשות אחת זו לא דמוקרטיה".
בנוגע לשימוע ליועמ"שית, שבג"ץ אתמול החליט שלא לעצור לפי שעה, תמך מנדלבליט בהחלטתה שלא להתייצב למרות דרישת הממשלה. לדבריו, ההליך כולו אינו חוקי. "אם השימוע לא חוקי וכולם שם סגורים בעמדתם ואין פתיחות להקשיב אז בשביל מה לקחת חלק בקרקס הזה?", אמר. "אני לא חושב שצריך שפה של איומים, הבסיס של הדמוקרטיה הוא הפרדת רשויות וכיבוד הדדי שלהם. ברגע שבית משפט עליון פוסק חייבים לכבד את זה. המשמעות היא לקיים את השימוע, לא בהכרח להתייצב בו".
מנדלבליט, שהיה היועץ המשפטי לממשלה שהחליט על הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים, אמר שהוא תומך בהגעה להסדר טיעון. "לטעמי צריך להגיע להסדר טיעון, אבל שיהיה הסדר רציני. יש כללים בזה, ובהם שהנאשם ייקח אחריות על מעשיו", נימק.
פרופ' אביחי מנדלבליט, היועמ"ש לשעבר, ל-@golan_aryeh על החלטת היועמ"שית לא להתייצב לשימוע להדחתה: "אם השימוע לא חוקי, ואם מדובר בשימוע שבו אין פתיחות ואין רצון להקשיב. למה להתייצב? למה לקחת חלק בקרקס הזה שהתוצאה שלו ידועה מראש?" #הבוקרהזה pic.twitter.com/dh4iAREryY
— כאן חדשות | רשת ב (@ReshetBet) July 14, 2025
אתמול דחה בג"ץ את הבקשות לצו ביניים שיקפיא את היכולת של הממשלה לבצע את השימוע ליועצת המשפטית לממשלה לפני פיטוריה. היום בשעה 13:30 ועדת השרים המיוחדת בראשות השר עמיחי שיקלי תתכנס במשרד ראש הממשלה ותערוך לבהרב-מיארה שימוע לפני פיטוריה מתפקיד היועצת המשפטית לממשלה.
מדובר בדרמה של ממש לאחר שהשרים יריב לוין ועמיחי שיקלי אמרו אתמול לבג"ץ כי הוצאת צו ביניים שכזה תביא לקריעת החבל בין הרשות השופטת לרשות המבצעת, כפי שנקרע החבל מול היועמ"שית.
השופט נעם סולברג כתב: "מטענות הצדדים עולה כי ניתן לראות את הבקשות למתן צו ביניים בשני מישורים – העקרוני והקונקרטי. הטענות במישור העקרוני נוגעות להשפעת החלטת הממשלה, מרגע שהתקבלה, הן על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, הן על מעמדו. הטענות במישור הקונקרטי נוגעות להליך הפיטורין של המשיבה, אשר מתנהל מכוח החלטת הממשלה".
הוא הוסיף: "במישור העקרוני, ובהתייחס לטענות שהעלו הצדדים, מובהר בזאת למען הסר ספק כי מעמדן הנורמטיבי של חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה והחלטות רשויות התביעה – בעינו עומד, ולא חל בו כל שינוי לכאן או לכאן. בהמשך לכך, חזקה על הגורמים הרלוונטיים כי ימשיכו לפעול בעצמאות מקצועית, על כל המשתמע מכך".
סולברג המשיך: "במישור הקונקרטי, הכלל המושרש – שאף הופעל אך לאחרונה – הוא כי בית משפט זה אינו נדרש לטענות הנוגעות לעניין מסוים, בטרם התקבלה החלטה סופית של הרשות המוסמכת לגבי אותו עניין. כך, זמנה של הביקורת השיפוטית הוא לאחר קבלת ההחלטה ולא לפניה. הלכה זו הגיונה עימה: משטרם נתקבלה החלטה, הבסיס הדרוש לקיום ביקורת שיפוטית – אינו בנמצא. הדברים יפים ביתר שאת מקום שבו מבוקש למנוע מהרשות הרלוונטית לקיים דיון באותו עניין, ואם כך הם פני הדברים באשר לדחיית עתירות על הסף, מובן כי הם תקפים, קל וחומר שעה שעסקינן בבקשה למתן צו ביניים, שכן בהיעדר החלטה סופית – אין מדובר בצעד בלתי הפיך".
