במהלך 12 ימי המלחמה נגד איראן למד הציבור הישראלי הרבה על איראן, ואולי גם הפנים שהעם האיראני מתנגד ברובו הגדול למשטר האייתולות. עובדה זאת היא אחד הגורמים שמאחדים את הרוב הפרסי השיעי־חילוני, ואת המיעוטים הלא־פרסיים הגדולים במדינה. זאת גם אחת הסיבות לכך ששר החוץ ישראל כ"ץ נאלץ לחזור בו מאמירתו הבלתי מוסרית והמזיקה במהלך המלחמה, "תושבי טהרן ישלמו את המחיר ובקרוב", אמירה שחשפה שוב את המצפן המוסרי המעוות של חברים רבים בממשלה הנוכחית.
כ"ץ אינו לבד. רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. 64% מהציבור, לפי סקר מרכז אקורד, מסכימים במידה רבה עם האמירה "אין חפים מפשע בעזה". זו סיסמת הקרב שהפכה לאליבי הלאומי להצדקת הפגיעה הנרחבת באזרחים בעזה. ילדים, זקנים, כולם באותה סירה עזתית, שכולה חמאס. כך רבים מדי רוצים להאמין. אולי זה מסייע להם במירוק המצפון. אבל זה אינו נכון וגם מזיק.
אחד ממנסחי התפיסה הזו הוא האלוף בדימוס והפוליטיקאי בהתהוות גיורא איילנד, שמסביר שאין טעם להבדיל בין חמאס לעזה, כמו שלדבריו אסור להבדיל בין חיזבאללה ללבנון, או בין החות'ים לתושבי תימן. נוח מאוד לאיילנד לשים את האזרחים בסירה מופצצת אחת עם מנהיגיהם, כי ככה אין צורך להסתבך עם מושגים מעיקים כמו "דין בינלאומי", "אחריות מוסרית", או "ערכים יהודיים". התפיסה הזאת הובילה ליצירת מנגנון הסיוע המעוות לתושבי עזה, שנועד, כביכול, למנוע מחמאס להשתלט על המזון ולהביא להזזה של אוכלוסייה לשטח קטנטן ברצועה, אבל בפועל גורם להרג יומיומי של תושבים מורעבים.
רוב העולם אינו קונה את אי־ההבחנה הישראלית בין האזרחים להנהגה, ובצדק. מתברר שמה שקשה כל כך להבין כאן, מובן לגמרי במדינות דמוקרטיות ליברליות. הסנקציות האחרונות של בריטניה על בן גביר וסמוטריץ', שאליהן הצטרפו קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה, הן הדוגמה להבחנה בין ממשלה קיצונית של עליונות יהודית ובין אזרחים שמנסים לשרוד תחתיה עד שתחלוף מהעולם.
מיד אחרי פרסום הסנקציות המוצדקות, המינוריות והסמליות כשלעצמן, הגיעו הקינות הקבועות של המוחרמים ושותפיהם לקואליציה, אליהם הצטרף בני גנץ שטען שמדובר ב"כשל מוסרי עמוק". להפך, בני. הבלבול המוסרי העמוק הוא אצלך. הסנקציות האישיות האלה הן בדיוק הדבר המוסרי, הנכון, הפרו־ישראלי ביותר שהידידות שלנו בעולם יכולות לעשות עבורנו.
במקום לגנות, עלינו להילחם נגד מחבלים, צבאות וממשלות, ולא נגד אזרחים. טוב נעשה אם בכל הקשור לאיראן, ללבנון, לסוריה, לתימן ועוד לא ניפול שוב לאותה מלכודת, שלא רק הביאה למותם של ילדים, נשים קשישים ועוד בלתי מעורבים בעזה, אלא דחפה את מדינת ישראל ובעיקר את ממשלתה לפינת המדינות הבלתי לגיטימיות בעולם.
