בג"ץ אישר לזמן את היועמ"שית לשימוע לפני פיטורים

אחרי שהממשלה הודיעה לבג"ץ כי היא עומדת על כוונתה לקדם את הדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, בג"ץ נותן אור ירוק להליך. המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, קבע היום (א') כי לא יינתן צו ביניים להקפאת הליך ההדחה. ועדת השרים המיוחדת שהקימה הממשלה להדחת היועמ"שית בראשות השר עמיחי שיקלי, ואשר קבעה דיון למחר (ב'), תוכל אפוא לזמן את היועמ"שית לשימוע לפני פיטורים. לפי סולברג, טרם התקבלה החלטה ובג"ץ אינו נוהג להתערב בהליך בשלב זה. השופט הבהיר כי לא מדובר בצעד בלתי הפיך וכי העותרים יוכלו לשוב ולעתור אחרי קבלת ההחלטה בוועדת השרים.

● השרים ידונו בפיצול תפקיד היועמ"שית והחלשת השירות הציבורי
● היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

סולברג הבהיר בהחלטתו, כי אין שינוי במעמד המחייב של החלטות היועמ"שית ושל רשויות התביעה. "חזקה על הגורמים הרלבנטיים כי ימשיכו לפעול בעצמאות מקצועית, על כל המשתמע מכך", כתב.

הממשלה הגישה הבוקר (א') את תגובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הליך ההדחה של בהרב-מיארה. שר המשפטים, יריב לוין, והשר שיקלי, שמונה לעמוד בראש ועדת השרים המיוחדת להדחת היועמ"שית, כותבים לבג"ץ, כי "ממשלת ישראל לא רואה כל טעם בהמשך אחיזת העיניים בעניין, ומצפה גם מבית המשפט העליון להביט נכוחה אל גודל האבסורד ועיוות הדין והדיון. היועצת פעלה באופן שיטתי על מנת לקרוע את החבל, ואכן קרעה אותו. עתה היא מצפה כי בית המשפט הנכבד יקרע אף הוא את החבל על המשמעויות הקשות הנובעות מכך".

לדברי הממשלה, "אין להעלות על הדעת" כי בג"ץ "יטה אוזן קשבת לניסיון לכפות על הממשלה את המשך המצב הקיים מנימוקים פרוצדוראליים או אחרים שאין להם כל בסיס בחוק. הממשלה קיבלה החלטה לקיים הליך שימוע מסודר ליועצת, ואף זו במידה רבה מעבר לצורך לאחר שהיועצת נמנעה תוך זלזול מוחלט בממשלה ובשריה מלהתייחס למסמך המפורט שהוגש לממשלה עם העתק אליה בעניין התנהלותה, לפני חודשים ארוכים, ואף נמנעה מלהתייצב בישיבת הממשלה ולהשיב לטענות המועלות כלפיה ולשאלות שרים".

תגובת הממשלה הוגשה הבוקר אחרי שביום חמישי האחרון קבע המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, כי אם הממשלה לא תגיש את תגובתה עד יום ראשון בבוקר – בג"ץ יוציא צו ביניים שיקפיא את הליך השימוע ליועמ"שית.

בתגובה שהגישה לבג"ץ מאשימה הממשלה את בהרב-מיארה בניגוד עניינים הנובע, לכאורה, מכך שהיא רותמת את משאבי הייעוץ המשפטי לטובת הגנה על עצמה מפני פיטורים. לדברי לוין ושיקלי, מדובר ב"פגיעה אנושה לא רק בעבודת הממשלה אלא בשיטה הדמוקרטית עצמה. זהו פשוטו כמשמעו אימוץ הרעיון שביסוד שיטת משטר טוטליטרית לפיו 'המדינה זה אני'. התגובות ניתנות באופן שיטתי על פי עמדותיה האישיות והפוליטיות של היועצת, משל לא נבחרה בישראל ממשלה והן מוגדרות על ידה כתגובת 'המדינה'".

היועמ"שית לבג"ץ: "ההליך שעליו החליטה הממשלה אינו חוקי ופוליטי לגמרי"

העתירות לבג"ץ הוגשו בעקבות החלטת הממשלה לאמץ את הצעת לוין לעקוף את ועדת גרוניס למינוי היועמ"ש ולהקים ועדת שרים ייעודית לקידום הדחתה של בהרב-מיארה. מלבד שיקלי, בוועדה חברים השרים בצלצל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי.

בעמדה שהגישה היועמ"שית לבג"ץ בשבוע שעבר היא קבעה, כי ההליך שעליו החליטה הממשלה אינו חוקי ו"פוליטי לגמרי". היועמ"שית אף עמדה על כך שכל השרים בוועדת שיקלי כבר הביעו את עמדתם בעד הדחתה כך שהשימוע יהיה "למראית עין".

התנועה לאיכות השלטון, הנמנית על העותרים לבג"ץ נגד הליך ההדחה של היועמ"שית, מסרה בתגובה: "תגובת הממשלה חושפת בבירור את הפגמים החמורים במהלך ניסיון ההדחה של היועמ"שית. במקום להציג הצדקה משפטית אמיתית לשינוי המנגנון, הממשלה מנסה להסביר למה היא צריכה להדיח את היועצת המשפטית דווקא עכשיו ודווקא באמצעות שינוי כללי המשחק. התגובה מעידה על כך שהממשלה מודעת לחולשת המהלך מבחינה משפטית ומנסה להצדיק החלטה שהתקבלה מתוך ניגוד עניינים מובהק. אנו קוראים לבית המשפט להוציא מיידית צווי ביניים שיעצרו את הליכי הפיטורים. אסור לאפשר לממשלה שבה מספר חסר תקדים של חברים נחקרים בפלילים להמשיך במהלך ההרסני של הדחת שומרת הסף הבכירה ביותר במדינה".