מחיר החיטה בשווקי הסחורות בעולם ירד מתחילת 2024 ב-11%. הדולר, בו נקוב מחיר החיטה, ירד מול השקל מתחילת 2024 ב-8.6%, ירידה במונחי שקל של כ-18.7%. מצוין, יש להפחית במחירי פת לחם. וראו זה פלא, למרות זאת, חבילה של עשר פיתות, שלמעשה מכילה רק קמח ומעט מלח, עוברת ממש בימים אלה תהליך הרזיה: החבילה מצטמקת מדי מספר שבועות, ומשקלה ירד בתוך זמן קצר, במספר מקרים מ-1 קילו ל-850 גרם – והמחיר לצרכן עולה.
תהליך ההצטמקות ממשיך להתפתח בכל העולם ובישראל. יש לו שם: shrinkflation – שרינקפלציה. העלאת מחירים באמצעות הקטנת משקל או תוכן המוצר. השקל מתחזק מול המטבעות בעולם, ריאלית ונומינלית, חלק ממחירי חומרי הגלם לייצור מזון בשווקי הסחורות בעולם בירידה, משרד הכלכלה והתעשייה הכריז כי מינואר השנה נכנסה לתוקף רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", רשות התחרות רודפת יצרני מזון המנסים למנוע תחרות, מודעות הציבור למחירים נמצאת בעלייה מתמדת – והתוצאה: מחירי המזון ממשיכים לעלות ולהתנפח.
משום כך עשה נכון בנק ישראל כשהותיר הריבית על כנה. הבנק המרכזי אומר כי האינפלציה אומנם ירדה לשעור שנתי של 3.1% (עדיין מעל היעד של הממשלה העומד על 1%-3%), אך כמו כן מציין כי ישנה תנודתיות בשעור האינפלציה המאפיינת אי-ודאות גבוהה.
לא זו בלבד, למעט אנרגיה, ירקות ופירות, עלתה האינפלציה בשנה האחרונה ב-3.5%, הרבה מעל היעד. עוד מצא בנק ישראל כי היצרנים ונותני השירותים המקומיים, כולל גם שכר דירה למשל, מעלים מחירים בשעור גבוה יותר מהאינפלציה הנובעת ממחירי הייבוא, המוצרים והשירותים שאינם סחירים מבחינה בינלאומית. אלה עלו בשנה האחרונה ב-3.9% בעוד שמחירי הסחירים מבחינה בינלאומית כולל שרותים עלו ב-1.5% בלבד.
