משרד האנרגיה והתשתיות פרסם תזכיר חוק, לפיו רשויות מקומיות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו יוכלו לנהל את משק המים והביוב בעצמן, ובכך לוותר על ההתאגדות במסגרת תאגידי המים. ההצעה, שעומדת כעת להערות הציבור לשלושת השבועות הקרובים, צפויה לאפשר מעבר לניהול ישיר של הרשויות המקומיות, תוך שמירה על ניהול כספי נפרד למשק המים.
לפי ההצעה, רק רשויות שיציגו יציבות פיננסית, רמת השקעה בתשתיות, פחת מים ופחת גבייה בהתאם ליעדים שייקבעו, יוכלו לקבל פטור מחובת ההתאגדות. אחת הדרישות המרכזיות תהיה ניהול חשבון בנק ייעודי, שאליו יוזרמו כל הכנסות משק המים, וישמש אך ורק למימון פעילות המים והביוב. כמו כן, יידרש רישום חשבונאי נפרד בדוחות הכספיים של הרשות המקומית.
החוק קובע גם מגבלות על שיעור ההוצאות הכלליות, מינוי מנהל ייעודי למחלקת מים וביוב בכל רשות שתבחר בניהול ישיר, והחלה של רגולציה אחידה מצד רשות המים, בין אם מדובר ברשויות עצמאיות או בתאגידים קיימים. בנוסף, שירותי מים וביוב שיסופקו לרשות המקומית עצמה יתומחרו לפי שווי שוק, והרשות תחויב לשלם את התמורה לחשבון הייעודי.
עוד קובע התזכיר כי תאגידי מים קיימים ייהנו מהקלות רגולטוריות, כמו מינוי דירקטורים על ידי הרשות המקומית ללא ועדות חיצוניות, לצורך קיצור הליכים.
ההצעה נשענת על עבודת מטה שנעשתה במשרד האנרגיה, בשיתוף יועצים חיצוניים ובהם ראש עיריית רעננה לשעבר זאב בילסקי והממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום. לפי הנתונים שמציג המשרד, כיום פועלים בישראל 56 תאגידי מים וביוב, לצד 24 רשויות מקומיות שטרם התאגדו, למרות שהן מחויבות לכך לפי החוק הקיים. במשרד טוענים כי חלק ניכר מהתאגידים מפעילים מערכות ניהוליות כפולות ומאיישים תקנים עודפים, מה שמוביל לעלויות מיותרות ולייקור תעריפי המים.
הצעת החוק אינה מחייבת את הרשויות לבטל את ההתאגדות, אך מאפשרת להן לבחור בכך אם יעמדו בתנאים. הרשות שתבחר לחזור לניהול ישיר תוכל לעשות זאת כל עוד תעמוד בקריטריונים הנדרשים, ותישאר תחת פיקוח רשות המים.
