מדד המחירים לצרכן ליוני יפורסם ביום שלישי בשבוע הבא ולפי ממוצע התחזיות הוא צפוי להיות אפסי. מה שישפיע על המדד הם מחירי הדירות והשכירות שעלולים לעלות בעקבות המלחמה באיראן. שיטות החישוב המבלבלות במדד גורמות כל פעם מחדש לטעויות של החזאים, כך שלא נופתע אם גם הפעם המדד בפועל יהיה גבוה יותר. הנגיד פרופ' אמיר ירון אינו לוקח סיכונים ומסביר בשיחה איתי את הסיבה המפתיעה לטעמם של רבים להחלטה השבוע שלא להוריד את הריבית.
האנליסטים היו בטוחים שכל הכוכבים הסתדרו: הדולר נחלש, התשואות באגרות החוב ירדו ויש ירידה בציפיות לאינפלציה. אז מתי הריבית תרד או מה שמכונה "יבשילו התנאים"?
"למרות המלחמה המוצלחת עם איראן, אי הוודאות עדיין גדולה. האינפלציה הפוגעת בשכבות החלשות לא מוגרה, מדד הדיור יעלה ויציבות המחירים קריטית. אנחנו רוצים לראות ירידה באי הוודאות. פוטנציאל הביקוש הצרכני עדיין קיים, האינפלציה תרים ראש ולטעות בהורדת ריבית לפני הזמן יהיה מחיר גבוה".
"אבל ככל שנראה בהירות כלכלית ואי הוודאות תקטן, נתחיל בהורדת הריבית וזה יכול להיות די מהר. סביר שבטווח של שנה האינפלציה תגיע למרכז היעד ועד אז נראה שלוש הורדות ריבית. אני מדגיש: הורדה מהירה בעיתוי הנוכחי תסכן את הורדת האינפלציה. את האנטיביוטיקה המוניטרית של ריבית גבוהה צריך לקחת עד הסוף, גם אם נדמה שהחום ירד".
כיצד הממשלה צריכה לפעול מבחינת התקציב ומה החלופות למימון הגרעון?
"העלות התקציבית השל המבצע מול איראן הוא כ-1% תוצר, כלומר כ-20 מיליארד שקל, והעלויות האזרחיות כ-10 מיליארד שקל. פרמיית הסיכון אמנם ירדה, אבל היא עדיין גבוהה מזו ששררה ערב המלחמה. יש לוודא שתקציב הביטחון הבא ילווה בהערכה מחודשת של סדרי העדיפויות, בדומה לדו"ח ועדת נגל. יש חשיבות מכרעת לקבוע תוואי להורדת יחס החוב לתוצר שעלול להגיע ל-71% בשנתיים הקרובות. יהיה צריך לבצע צעדי התאמות בתקציב 2026 ו-2027 כמו שהמלצתי ב-2023 וב-2024 כשהגרעון ירד ל-0.9%. זה סייע בהגברת אימון השווקים".
מה הצעדים התקציביים המעשיים שיש לעשות?
"צריך לפתוח מחדש את תקציב 2025 לאור עלויות המלחמה הגבוהות. אני ממליץ להימנע ככל שניתן בשלב זה מהעלאת מיסים. חייבים לבחון מחדש את תרחיש הייחוס למצב הביטחוני ובהתאם לכך להחליט. יש לקצץ בתקציבים מוגזמים ליעדים שאינם מעודדי צמיחה. מדובר כספים קואליציוניים, תקציבים לחרדים שאינם מעודדים יציאה לעבודה וסגירת משרדי ממשלה מיותרים. אם חלילה זה לא יקרה – כל האפשרויות פתוחות, כולל העלאת מיסים".
האם מחירי הדיור והשכירות הם עדיין אחד ממחוללי האינפלציה?
"תחילה מספר נתונים: המשכנתאות בחודש מאי עומדות על 9.3 מיליארדי שקל, בדומה לחודשים האחרונים, אולם היקף העסקאות בדירות נמוך בהשוואה לשנים האחרונות. קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות ממשיך להתמתן ועמד על 5.1%. ואולם – שכר הדירה לשוכרים חדשים עלה במאי ב-5.2%. הנזק ממתקפות הטילים יגדיל את הביקוש לשכירות והמחירים באזורים שנפגעו יעלו. הגדלת מספר העובדים הזרים עשויה למתן את מחירי הדיור ולהוריד את האינפלציה. כעת אין שינוי במגמה".
החקיקה האנטי בנקאית בשיאה. אולי זה קשור לרווחי השיא בבנקים?
"לאורך כל הדרך אנחנו בבנק ישראל מאמינים שצריך מהלך לקידום תחרות שקשור לשינויים מבניים, ובנק ישראל פועל ללא הרף לשינויים אלה. לא אמנה אותם כי אתה מכיר את כולם. חלק מתהליכים הבשילו והבנקים בעיצומה של תכנית הטבות ללקוחות בהיקף 3 מיליארד שקל. אסור שהמחוקק יתערב במנגנוני השוק כי מנגנון התחרות יוכיח את עצמו. אסור שהמחוקק יתערב כי זה יפגע בתדמית הבנקאות בראייה בינלאומית".
"רווחי הבנקים בישראל אכן גבוהים ונמצאים בחלק העליון של רף הרווחיות בהשוואה בינלאומית. נכון, לבנקים חשיבות רבה בתרומה למשק וכלכלה אבל עדיין הם חייבים להגדיל את התחרות. הלקוחות חייבים להתנהל בצורה נבונה, כי יש להם את הכלים לכך".
הטור המלא יפורסם מחר במעריב
