יום חורפי אחד בוורשה, במהלך פגישה של בכירי תעשייה מקומיים עם בכירי כלכלה ישראליים, זרק אחד המשתתפים שאלה לאוויר: "איך זה שלישראל, מדינה קטנה עם פחות מ-10 מיליון תושבים, יש 40 יוניקורנים, ולנו, מדינה עם כ-40 מיליון תושבים, רק תשעה?". לרגע היה שקט. ואז מישהו ענה, כמעט בלחש: "אולי כי הם לא חיכו שמישהו ייתן להם אישור".
השאלה הזו ממשיכה ללוות אותי. במיוחד עכשיו, כשעולם ההשקעות עובר טלטלה עמוקה: סין והודו מאבדות גובה, אמריקה משנה אסטרטגיה, האיחוד האירופי מחפש עוגן והעולם כולו מתבונן: לאן כדאי להזרים את ההון הבא. בתוך המפה הזו, ישראל בולטת לא רק בגיאוגרפיה אלא במגמה. היא מבליטה את עצמה שוב ושוב כמעצמה טכנולוגית שמסוגלת לייצר ערך, גם תחת לחצים עצומים. השקעה בישראל הפכה לא רק לבחירה פיננסית, אלא לאמירה על היכולת לייצר יציבות מתוך כאוס.
למרות שנתיים רצופות של מתיחות ביטחונית, כולל מבצעים צבאיים בקנה מידה רחב כמו "חרבות ברזל" ו"עם כלביא", ישראל מפגינה עמידות כלכלית יוצאת דופן. מדדי הבורסה בתל אביב מזנקים, השקל מתחזק, ורזרבות המטבע נשארות יציבות. תופעה מוכרת בשם "כלכלת שיקום", שבאה לידי ביטוי פעמים רבות לאחר עימותים, פועלת כאן שוב: עם תום אי הוודאות הביטחונית מגיעים גם תיאבון עסקי וזרימות הון משמעותיות. חברות מנצלות את ההזדמנות להתאים את עצמן למציאות החדשה ולחדש. לא רק טכנולוגית, אלא גם ניהולית ותפעולית.
הגל החדש של עניין מצד משקיעים זרים אינו מתמקד רק בטכנולוגיה כללית, אלא מתמקד בשישה תחומים מובהקים שמגדירים מחדש את מפת ההשקעות בישראל: בינה מלאכותית, טכנולוגיות ביטחון דואליות, פודטק ואגרוטק, אנרגיה נקייה, בריאות דיגיטלית ותחומי בנייה, תשתיות ומלונאות.
בינה מלאכותית עומדת בראש. מעל 2,000 סטארטאפים בישראל עוסקים בתחום. בשנת 2024, חרף המצב הביטחוני, הוזרמו מעל 12 מיליארד דולר להשקעות בהייטק, מחציתן הופנו ל-AI. ישראל מדורגת שלישית בעולם בהשקעות פרטיות בתחום, לפני מדינות כמו גרמניה ויפן. מדובר באקוסיסטם של חדשנות, חשיבה חדה, הון אנושי איכותי וממשלה שמתחילה להשקיע בתשתיות AI לאומיות, כולל תוכניות של מאות מיליוני דולרים לתמיכה במחקר יישומי ותעשייה מתקדמת.
גם טכנולוגיות ביטחוניות, שבעבר שירתו את צה"ל בלבד, הופכות במהירות לפתרונות אזרחיים: מערכות לוגיסטיקה, טכנולוגיות תחבורה חכמה, כלים לניהול משברים, אפליקציות לצרכנים. ישראל מוכיחה שוב ושוב שהיא יודעת לתרגם את אתגרי הביטחון ליתרונות כלכליים וטכנולוגיים.
בתחום המזון והחקלאות, ישראל מתקדמת בעולמות הפודטק והאגרוטק, עם מאות חברות שמפתחות פתרונות חכמים לשרשרת המזון העולמית. גם בקלינטק ישראל פורחת: תל אביב מדורגת שנייה בעולם באקו סיסטם של אנרגיה נקייה, עם תמיכה ממשלתית רחבה ושיתופי פעולה בינלאומיים הולכים ומתרחבים.
במדעי החיים, 1,400 חברות ישראליות, מתוכן מאות בתחומי ביוטכנולוגיה, תרופות וציוד רפואי, מהוות מוקד משיכה לקרנות הון סיכון גלובליות. מדובר בשוק שמתחדש במהירות, עונה על צרכים בריאותיים גלובליים ומספק תשואה יציבה לצד השפעה אנושית חיובית.
בתחומי הנדל"ן, הבנייה והתיירות ניכרת התאוששות מרשימה. הביקוש חוזר, התשתיות מתרחבות, ותיירות הפנים והחוץ חוזרות לרמות שלפני המשבר. יתרה מזאת, בציפיה שיהדות העולם מכירה בערך בעלות על דירה בארץ, התחזית היא ששוק הדירות יגדל משמעותית . התחומים הללו מציעים למשקיעים לא רק יציבות, אלא גם בסיס איתן לצמיחה בטווח הארוך.
בעולם שמחפש יציבות עם תשואה ישראל, למרות האתגרים, מציעה את מה שמעטות מסוגלות להציע: שילוב ייחודי של חוסן, יצירתיות, קצב וצמא לעשייה. זוהי מדינה שיודעת להפוך משברים להזדמנויות, רעיונות למציאות, ומציאות להשפעה. לא פלא שפולין שואלת שאלות והמשקיעים הגדולים של העולם כבר מתחילים להשיב. המסקנה ברורה: ישראל אינה רק מושא להערצה. היא יעד אמיתי להשקעה נבונה, עכשווית ועתידית כאחד.
הכותב הוא פרופ', יו"ר ועדת ההשקעות הבינלאומית של מועדון המשקיעים SRI Global Group
