הנתונים שהוצגו בכנס חושפים את הפוטנציאל העצום הטמון בתחום: תעשיית הקריפטו העולמית מוערכת כיום ב-3 טריליון דולר עם יותר מ-500 מיליון משתמשים ברחבי העולם. בישראל פועלות יותר מ-160 חברות בתחום הקריפטו, Web3 ובלוקצ'יין, אך 80% מהפעילות העסקית מתקיימת מחוץ לישראל בשל מגבלות רגולטוריות.
"תעשיית הקריפטו יכולה להעסיק 30 אלף עובדים ולהשיג 120 מיליארד דולר בהכנסות, לכן יש לגבש תכנית עבודה סדורה", אמר ולדימיר בליאק מפורום חברות הקריפטו.
ח"כ דן אילוז הציג את החזון הגדול: "הגיע הזמן שתל אביב תהיה בירת פיננסים, גם בזכות הקריפטו, כמו ניו יורק, כמו לונדון. יכול להיות שבזכות היתרון הטכנולוגי שלנו זה משהו שיכול להיות שובר שוויון לאורך זמן, ובשביל זה אנחנו צריכים שהרגולציה לא תפריע ליזמים לעשות את מה שהם עושים הכי טוב".
לפי הערכות הדוח, רגולציה תומכת עשויה להוביל לגידול של 1-1.5% בתוצר הלאומי תוך חמש שנים. המדינה תוכל לגבות מיליארדי שקלים בהכנסות מס חדשות מפעילות מסחר, הנפקות טוקנים ו-DeFi, כולל מע"מ, מס רווחי הון ומס חברות.
מעבר לכך, הטמעת בלוקצ'יין עשויה לשפר את השקיפות הפיננסית במגזר הציבורי והעסקי, לייעל מערכות תשלומים ממשלתיות ולחזק את ההגנה מפני הונאות והלבנת הון.
ח"כ פורר סיכם: "אם נצליח לעשות את זה בשנתיים-שלוש הקרובות, אני חושב שיש כאן פוטנציאל בלתי רגיל".
יובל רואש מנכ"ל Bits of Gold, הפלטפורמה המפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים, התייחס בכנס למסקנות הוועדה וקרא לשינוי תפיסתי של המערכת הבנקאית והיבטי המיסוי: "חסם מרכזי הוא הגישה הבנקאית שמקשה על הפעילות היומיומית. יש לעדכן את מדיניות המיסוי כך שתאפשר צמיחה אמיתית. אנחנו מפתחים את BILS השקל הדיגיטלי הראשון וכבר רואים כמה חסמים בהם צריך לטפל, דוגמה לחסם שקיים היא העובדה שכיום המרה בין מטבעות קריפטו ממוסה, אך המרה בין מט"ח כמו דולר או יורו לשקל פטורה ממיסוי".
השאלה שנותרה תלויה באוויר היא האם המערכת הפוליטית תצליח לעמוד בקצב של החדשנות הטכנולוגית, או שישראל תפספס את ההזדמנות להפוך ל-"קריפטו ניישן".
