להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון – ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו – ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון – חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו – חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון – ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה – ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל – עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס – לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון – המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
סוגיית גיוס החרדים כנראה תמשיך ללוות אותנו עוד זמן רב. מלבד האילוצים הפוליטיים שמקשים להגיע לפתרון, האם גם בג"ץ מהווה מכשול בדרך לשם? זו טענתו של ח"כ עמית הלוי, שהתעמת בנושא עם ח"כ נאור שירי (יש עתיד) ברשת 13. "היסטורית צריך לומר… פעם אחת יאיר לפיד (היה) שר אוצר, והיה תיקון 19", אמר הלוי. "וכמו שאתה יודע גם החוק הזה נפסל, לא בכנסת אלא בבית המשפט העליון". שירי מצדו טען כי זו הייתה הכנסת שהפילה את החוק. מי צודק?
● המשרוקית | האם לא ניתן לפתוח בהליכים פליליים נגד נשיא צרפת?
● המשרוקית | חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?
מהו אותו תיקון 19 עליו מדבר הלוי? מדובר בתיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון, שעבר ב־2014 בהובלת שר האוצר דאז יאיר לפיד. החלק העיקרי בתיקון היה קביעת מכסות גיוס לחרדים, ועמידה במכסות אלו הייתה תנאי כדי לדחות את שירותם של בני ישיבות מעבר לגיל 21. נגד התיקון הוגשו שלוש עתירות, ובג"ץ החליט ברוב דעות על בטלותו של הפרק הרלוונטי. אז האם הלוי צדק?
ובכן, חסרים פה חלקים בסיפור. ב־2015 התקיימו הבחירות לכנסת ה־20, שהביאו לכך שהחרדים חזרו לממשלה אחרי שנתיים באופוזיציה, ואילו לפיד מצא עצמו מחוץ לממשלה. עוד באותה שנה, ולפני שבג"ץ הספיק לדון בעתירות נגד תיקון מס' 19, הממשלה החדשה העבירה את תיקון מס' 21, שבמידה רבה עיקר מתוכן את תיקון 19, בעיקר באמצעות יצירת גמישות רבה בדחיית השירות של בני הישיבות עד לגיל הפטור, גם במקרה של אי־עמידה במכסות. כלומר, הטענה של הלוי, לפיה הכנסת לא "פסלה" את חוק הגיוס של לפיד, אינה נכונה.
ומה קרה בבג"ץ? יש עתיד הגישה עתירה נגד התיקון, ודרשה להחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה תחת תיקון 19. אלא שבג"ץ איחד את הדיון בכל ארבע העתירות, וסירב לבקשה: "נקדים ונבהיר כבר עתה כי אין בכוונתנו להידרש לשאלת חוקתיותו של תיקון 19 לבדו או של תיקון 21 לבדו, כתיקונים העומדים בפני עצמם", כתבה נשיאת העליון דאז מרים נאור. "הדיון המשפטי בפסק הדין יתייחס למכלול הוראותיו של החוק החל היום, לאחר קבלת תיקון 21".
חוק הגיוס של לפיד זכה לביקורת מהשופטים גם בפני עצמו: המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין כתב שהתיקון "היה רחוק משוויוניות", אך "בכל זאת צעד בכיוון הנכון. תיקון 21 הסיג את הנושא לאחור". השופט (כתוארו אז) יצחק עמית ציין ש"מי שמהלך בשבילי חוק שירות ביטחון… לאחר תיקון 19 ותיקון 21, נדמה עליו כמהלך בלבירינת".
אך זה לא מוכיח את דברי הלוי: "לא ניתן להסיק מפסק הדין באופן ברור אם תיקון 19 היה מתקבל כשלעצמו", אמרה לנו בעבר עו"ד מירית שרעבי, חוקרת במרכז לביטחון לאומי במכון הישראלי לדמוקרטיה. "כל אפשרות לדון בתיקון 19 הייתה תיאורטית משום שבאותו המועד לא הייתה בתוקף חקיקה של הכנסת שתמכה בו במלואו".
מח"כ הלוי נמסר בתגובה: "ממליץ לכם לקרוא בעיון את פסק הדין של בג"ץ אותו הזכרתם. זה היה מייתר את שאלתכם, אלא אם כן עצם השריקה במשרוקית היא המטרה של הטור".
בשורה התחתונה: דברי הלוי לא נכונים. תיקון 19 לחוק שירות ביטחון שונה על ידי הכנסת באמצעות תיקון 21, ובג"ץ פסל את המצב שנוצר לאחר חקיקת השניים, תוך סירוב לדון בכל אחד מהם לגופו.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
