עמדתי בשבוע שעבר בהר הרצל, בטקס האזכרה לגיבור ישראל, יוני נתניהו ז"ל, מפקד סיירת מטכ"ל שנפל במבצע אנטבה. המבצע הפך לסמל ישראלי לאומץ, אחריות ונחישות. יוני לא חזר – אבל בזכותו החטופים חזרו. על קברו של יוני עמד אחיו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנושא על כתפיו היום שליחות זהה: להשיב את החטופים הביתה. אלא שהפעם המשימה מורכבת יותר.
כבר בנובמבר 2023, לפני שנחתמה עסקת החטופים הראשונה, הבהרתי שלגישתי יש לחתור לעסקה אחת כוללת. מאז טענתי שוב ושוב שעסקאות חלקיות חורצות את גורלם של חטופים להישאר מאחור.
שחרור בפעימות לא רק מסבך את הפעימה הבאה, אלא מאפשר לארגון הטרור זמן ומרחב תמרון להשאיר בידיו את החטופים הנותרים ולהעלות את מחירם. כל עסקה חלקית מפלגת את העם בכלל ואת משפחות החטופים בפרט.
למרות זאת, הצלחנו להשיב עד כה 148 חטופים חיים ועוד 57 חללים שהובאו לקבורה בישראל. ההישג הזה נזקף קודם כל לזכות לוחמי צה"ל הגיבורים שחירפו את נפשם וחלקם אף שילם בחייו. ההישג נזקף גם לזכותה של הממשלה, שעמדה איתן מול הלחצים מבית ומחוץ, וההישג נזקף לזכותו של עם שלם שמסרב להישבר.
האחריות שלנו כפולה: להשיב את כולם, ולמגר את הרוע. בדיוק כפי שאין זכות קיום לנאצים או לדאע"ש, אין זכות קיום לחמאס. שלוש מטרות הוגדרו למלחמה: השמדת חמאס, השבת החטופים והסרת האיום מרצועת עזה. הגיע הזמן להשלים משימה אחר משימה. יש לנו הישגים כבירים בדרך להשגת כל המטרות, אך אם אי אפשר להשיג את כל היעדים יחד, עלינו להשיג אותם בזה אחר זה.
בשלב זה, החזרת החטופים היא המשימה הדחופה ביותר. רק כשנסיים אותה, נוכל להתקדם לעבר שאר המטרות. ללא החזרת החטופים לא נצליח להגיע להשמדת חמאס ולהסרת האיום.
על רקע הדיווחים האחרונים על עסקה מתגבשת, אני חוזר ואומר: כן לעסקה, אבל לעסקה של סיום, לא של התחלה. עסקה שתביא את כולם בפעימה אחת, לא כזו שתייצר עוד משא ומתן, עוד מניפולציות ועוד חודשים של ציפייה וייאוש. לראש הממשלה יש גיבוי מלא לכך. הוא נושא את השליחות הזו בהצלחה במשך תקופה ארוכה.
את המלחמה הזו נכריע באומץ, באחריות, וביכולת לבחור לא בין טוב לרע, אלא בין רע לרע במיעוטו, והכל בתוך המציאות המורכבת שנכפתה עלינו.
הכותב הוא חבר כנסת מסיעת הליכוד
