לאחרונה דווח כי אינטל ישראל הגישה תביעה על סך כ-3 מיליון ש"ח נגד עובדת וספק לשעבר, בטענה למעילה מתוחכמת בכספי החברה. עו"ד רועי הראל, שותף במחלקת דיני עבודה במשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', מתייחס למקרה ולשאלות שהוא מעורר בנוגע להתמודדות עם מעשי מרמה מצד עובדים.
מה ייחודי במקרה של אינטל, ומה ניתן ללמוד ממנו?
"מדובר, לפי הנטען, בשיטה מתוחכמת: העובדת קיבלה אישור להצעות מחיר לרכישת רכיבים, אך לאחר מכן שינתה את סיווג ההזמנה לשירותים, מה שעקף את הצורך בתעודת משלוח ואישור קבלה. כך הספק קיבל תשלום ללא בדיקה. לצערי, מקרים כאלה אינם נדירים. ארגונים מגלים לעיתים מאוחר מדי כי עובד עקף את מנגנוני הבקרה, תוך ניצול היכרותו עם המערכת, לצורך גניבת כספים".
כיצד ניתן להיערך למניעת מקרים כאלה?
"בפעילות הארגון, חשוב מאוד לקיים מערך בקרה אפקטיבי. זה כולל הגדרת סמכויות ברורה, קביעת נהלים ודיווחים על אי-סדרים, הדרכות תקופתיות, שימוש באמצעים טכנולוגיים ופיזיים כמו מגבלות גישה, מצלמות ועוד, אך כמובן, תוך הקפדה על זכויות עובדים ורגולציה, כמו חוק הגנת הפרטיות. עם זאת, גם בקרה עודפת אינה רצויה בארגון פעיל, ומנגנוני בקרה לא תמיד יוכלו למנוע מעשי מרמה מחושבים של בעלי תפקידים שמכירים את פרצות המערכת".
