שיא חדש במספר הישראלים שקיבלו אזרחות אוסטרית: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של אוסטריה, בשנת 2024 לא פחות מ־5,088 ישראלים קיבלו את הדרכון האירופי בצבע הבורדו. הישראלים מהווים נתח דרמטי מכלל המתאזרחים באוסטריה, כ־23.2% מסך מקבלי האזרחות בשנה זו. מאז כניסת החוק בספטמבר 2020 ועד לסוף שנת 2024, קיבלו לא פחות מ־11,867 ישראלים אזרחות אוסטרית — בעקבות הסרת החסמים שחסמו בעבר את דרכם של צאצאי ניצולי רדיפות המשטר הנאצי.
בשנת 1933 מנתה הקהילה היהודית באוסטריה קצת מעל 200 אלף איש. חמש שנים לאחר מכן, עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית (האנשלוס), כחצי מהקהילה עזבה את המדינה. בעקבות הסיפוח, נשללה אזרחותם של יהודי אוסטריה שחיו בשטחה. בתום מלחמת העולם השנייה, החליטה ממשלת אוסטריה להשיב את האזרחות ליהודים שנפגעו מהשלילה, אך הציבה שורה של מגבלות – בהן תנאים כמו שנת לידה מוקדמת או שירות מלא בצבא של מדינה זרה – שמנעו מרבים לממש את זכאותם. תיקון לחוק האזרחות שנכנס לתוקף בשנת 2020 שינה את התמונה: המגבלות בוטלו, וכיום כל מי שצאצא לאזרחי אוסטריה שנרדפו וגורשו מהמדינה – זכאי לאזרחות. החוק אף הורחב גם לצאצאי תושבים שלא החזיקו באזרחות אך נאלצו להימלט מאוסטריה בעקבות הרדיפה הנאצית. בהתאם לכך מרגע שהשינוי בחוק נכנס לתוקף, הישראלים לא איחרו להגיב – ונהרו לממש את זכאותם: בשנת 2023 קיבלו 4,270 ישראלים אזרחות אוסטרית; בשנת 2022 – 4,985; ובשנת 2021 – 2,612. הנתונים מדברים בעד עצמם.
למעשה, לא רק אוסטריה מושכת ישראלים לנבור בשורשים המשפחתיים – גל הפניות לקבלת אזרחויות זרות כולל גם מדינות נוספות באירופה, בהן גרמניה, פולין ורומניה, כחלק ממגמה מתרחבת של מימוש זכויות אזרחות היסטוריות. וכך, על רקע המלחמה בעזה והאי ־הוודאות הפוליטית והביטחונית, חלה עלייה חדה גם במספר הישראלים שמבקשים לממש זכאות לאזרחות גרמנית מתוקף מוצא משפחתי. לפי נתונים רשמיים של ממשלת גרמניה, בין ינואר לאפריל 2024 בלבד הוגשו 6,869 בקשות על ידי אזרחים ישראלים – זינוק משמעותי לעומת השנים הקודמות. למעשה, בין השנים 2022 ל-2023 התקבלו בגרמניה כ-25,400 בקשות לאזרחות גרמנית מכוח קשר משפחתי מפצה, כאשר ישראל מובילה במספר המבקשים.
