נוחי דנקנר הגיע הבוקר להעיד במשפט "הנפקת החברים"

איש העסקים נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, הגיע הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי להעיד על בקשתו להסיר את העיקולים שהוטלו על נכסיו. דנקנר ממתין כעת באולמה של השופטת סיגל יעקבי לתחילת הדיון, שבו צפויים לעלות גם המגעים שהוא מנהל בימים אלה עם הבנקים לדחייה או פריסה של חובותיו כלפיהם בסכום כולל של יותר מ-400 מיליון שקל.

● מי שהיה הטייקון של ישראל מגיע הבוקר לבית המשפט ואין לו אפילו כסף לערבות
● בלעדי | נוחי דנקנר במגעים עם הבנקים לפריסת חוב של 400 מיליון שקל
● "מטשטש את עקבותיו והתנתק ממשפחתו": צו מאסר לאיש העסקים אלי רייפמן
● בלעדי | המאבק בקבוצת נקש מתרחב לארה"ב: תלונה ל־FBI נגד המנכ"ל אבי חורמרו

ההליך שבמסגרתו מעיד דנקנר מתקיים כחלק מתביעה ייצוגית שהגיש אריה רהב, בעל מניות באי.די.בי, נגד דנקנר ושותפו לשעבר, איתי שטרום, על חלקם ב"הנפקת החברים" מ-2012. השניים הורשעו וריצו עונשי מאסר בפרשה. העונש הוטל עליהם בגלל מעורבותם בהרצת המניות, אשר נועדה להגביר את הביקוש בהנפקה שבה גייסה אז אי.די.בי 321 מיליון שקל מאנשי עסקים המקורבים לדנקנר.

הדיון החל: האם ניתן יהיה לקדם הסכם פשרה?

בפתיחת הדיון הביעה השופטת יעקבי הערכה כלפי המאמצים שנקט עד כה דנקנר לפרוע את חובותיו כלפי הבנקים, אך ציינה כי נותרו חובות רבים אחרים שיש להסדיר. אחרי שאתמול פורסם כי נחתם הסכם פשרה עם איתי שטרום, איש שוק ההון ושותפו של דנקנר, הנתבע לצידו בתיק, השופטת יעקבי פנתה לעורכי הדין של התובע הייצוגי ושל דנקנר בשאלה האם ניתן לקדם שוב פשרה גם עם דנקנר – במקום הפשרה שבוטלה.

כזכור, הפשרה המקורית בוטלה אחרי שדנקנר עדכן כי לא הצליח לקבל ערבות מגיסו, שהייתה תנאי להסדר. עו״ד סיני אליאס, המייצג את התובע הייצוגי, אריה רהב, השיב כי להערכתו הסיכויים לכך נמוכים מאד. אליאס גם הבהיר, כי הצעת עורך דינו של דנקנר, עו״ד ניר כהן, לחדש את הפשרה שבוטלה תוך ויתור על הדרישה לכתב ערבות מצד דנקנר – ״לא רלוונטית״.

דנקנר סיפר כי הוא צופה לקבל לפחות 100 מיליון שקל מירושת אביו, שהוריש בעיקר נכסי נדל״ן. מתוך סכום זה הוא מתכנן להעביר לבנקים כ-90 מיליון שקל. מדובר ביתרת הסכום שנותר לו לשלם על החלק הראשון בהסדר החוב. חלק זה מסתכם ב-180 מיליון שקל, מתוכם שילם כבר דנקנר 103 מיליון שקל. הסכום בגובה 90 מיליון שקל מבטא אפוא את יתרת החוב בתוספת הריבית על החלק הראשון של ההסדר.

דנקנר עדכן,ֶ כי המגעים הנוכחיים עם הבנקים על פריסת החוב החלו באוקטובר 2024. עו״ד כהן סיפר כי הבנקים מוכנים לבוא לקראת דנקנר בפריסת החוב שנותר לו לשלם במסגרת החלק הראשון של הסדר החוב ומבקשים למשכן את הנכסים שמהם יפרע דנקנר את חובותיו. דנקנר שיתף את בית המשפט בכך שהנכסים שקיבל בירושה מאביו המנוח, יצחק דנקנר, צריכים לעבור השבחה. הנכסים נכנסו לעזבון שהוא אחד משלושת מנהליו, וניתן לפעול בעזבון גם ללא הסכמתו. במימוש נכס, נכנס הכסף לקופת העזבון, והוא מתחלק בין היורשים. לדבריו, כתוב מפורשות בצוואה כי לפני שדנקנר יקבל סכום כלשהו, הכסף צריך להתחלק קודם בין 9 יורשים לפני שהוא יוכל לקבל את חלקו. חלק זה צפוי להתחלק בינו לבין אחותו, שלי.

דנקנר ציין כי שווי המניות שלו בחברת הפודטק שייסד, חושן, הוא מעל 100 מיליון שקל. עו״ד אליאס אמר כי הוא מתקשה להבין את השיקולים של הבנקים במתן אורכה לדנקנר בהחזר החובות – מבלי שקיבלו, לדבריו, שעבודים על נכסי דנקנר בעזבון של אביו ובחברת הפודטק שבבעלותו. ״אין לי שום דבר אישי נגד דנקנר, והלוואי שיחזור למצב שהיה בו בעבר. אבל אני מחוייב לקבוצה שאני מייצג״.

 נוחי דנקנר / צילום: גלובס

הסדר חוב מול שישה בנקים

רהב, המיוצג על ידי עורכי הדין סיני אליאס ואיתן חיימוביץ', ביקש להטיל עיקולים בגובה 50 מיליון שקל על הנכסים של דנקנר ושטרום, לאחר שבקשתו לנהל תביעה ייצוגית נגדם אושרה בסכום זה כבר ב-2021.

השופטת סיגל יעקבי אישרה את העיקולים אחרי התפוצצות הפשרה בתיק, אשר במסגרתה אמור היה דנקנר לשלם 7.5 מיליון שקל (מתוכם העביר כבר 937 אלף שקל ואמור היה להעביר סכום זהה נוסף) ושטרום אמור היה לשלם 2.5 מיליון שקל, שאותם כבר העביר.

בבקשה שהגיש דנקנר השבוע באמצעות עורכי הדין ניר כהן, אמיר בן-ארצי ושיראל שוקרון, איש העסקים הסביר כי פרע עד כה 103 מיליון שקל מתוך הסדר חוב שעליו חתם מול הבנקים לפירעון של 510 מיליון שקל. מדובר בהחזר לפי החלק הראשון בהסדר החוב, בו התחייב דנקנר לפרוע 180 מיליון שקל.

בחלק השני של ההסדר, אשר לפי הבקשה מותיר את דנקנר עם חוב נוכחי של כ-400 מיליון שקל לבנקים, הוא התחייב לפי פרסומים לעשות זאת על ידי העברת 60% מהכנסותיו העתידיות עד לפירעון מלא של החוב או עד לסוף חייו.

הסדר החוב שעליו חתם דנקנר נערך מול 6 בנקים – הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי־טפחות, קרדיט סוויס ובנק אגוד. זאת, בגין ההלוואות שניתנו במקור לשתי חברות הפרטיות של דנקנר, באמצעותן שלט בקבוצת אי.די.בי, ואשר היקפן הכולל עמד על כ־800 מיליון שקל.

דנקנר מסביר, כי הכספים שהחזיר עד כה לבנקים הגיעו מסיוע שקיבל מאביו, איש העסקים יצחק דנקנר, שהלך לעולמו ב-2023, כמו גם ממכירת בית המגורים המשפחתי שלו ושל אשתו.

דנקנר מבקש לדחות או לפרוס חלק מתשלומי החוב

מקורות נוספים שאיפשרו לדנקנר להחזיר 103 מיליון שקל לבנקים היו, לפי הבקשה, קרקע שמכר לאחר שקיבל אותה במתנה מאימו וכספים שקיבל כעזרה מבני משפחה וחברים. דנקנר, כך לשון הבקשה, "הצליח לעשות זאת כתוצאה ממאמצים אדירים בהם נקט במהלך תקופה זו כדי לעמוד בהתחייבויותיו".

מהבקשה עולה עוד, כי מאז שנחתם הסדר החוב ב-2016 הסכימו הבנקים לדחייה או לפריסה של חלק מהתשלומים מצד דנקנר. זאת, כך נטען, "בנסיבות חריגות ובעטיים של אילוצים שונים (שעיקרם לא היו בשליטת המבקש)".

בחודשים האחרונים, כך עדכנו עורכי דינו של דנקנר את בית המשפט, הוא מצוי בדיונים עם הבנקים בבקשה לדחות או לפרוס חלק מתשלומי החוב. הנכסים העיקריים של דנקנר, העומדים במרכז הדיונים שלו עם הבנקים, הם זכויותיו בעיזבון של אביו. זכויות אלה אמורות להיות ממושכנות לטובת הבנקים לצורך הבטחת ההחזר בגובה כ-77 מיליון שקל, שנותר לדנקנר לפרוע במסגרת החלק הראשון של ההסדר.

על רקע זה, מזהיר דנקנר כי העיקולים שהוטלו עליו יפגעו במגעים שהוא מנהל עם הבנקים. לדבריו, "הותרת העיקולים על נכסי המבקש, ובעיקר על הזכויות כלפי עיזבון אביו ז"ל, מעמידה בסיכון, בלשון המעטה, את גיבוש ההסכמות במסגרת הסדר החוב, ועלולה ליצור קשיים בהמשך ביצועו של הסדר חוב של יותר מ-400 מיליון שקל עד כדי העמדתו לפירעון מיידי, על כל המשתמע מכך ועל הסיכונים הכרוכים בכך".

נכס נוסף שעליו מתכנן דנקנר לצורך החזר החובות היא חברת הפודטק חושן, שהקים ב-2020. החברה פיתחה טכנולוגיה לגידול נבטים להזנת בעלי חיים במקומות סגורים, והקימה מפעל ביחד עם קיבוץ סער בצפון.

רהב מתנגד להסרת העיקולים. בתגובה שהגיש באמצעות עורכי הדין סיני אליאס ואיתן חיימוביץ' הוא טוען, כי דנקנר אינו עומד מזה זמן בהסדר החוב שלו עם הבנקים – ללא קשר לעיקולים. "דבר אחד ברור, נכון להיום ההסכם אינו מקוים ע"י דנקנר ללא כל קשר לעיקולים הזמניים ודנקנר לא עמד וספק רב אם יעמוד בקיום ההסכם שבינו לבין הבנקים".