ועדת חוקה אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק החוזים, העוסקת בפרשנות חוזים וביטול הלכת אפרופים – אחת ההלכות החשובות אותן קבע נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק.
לפי ההצעה, פרשנות חוזה תיקבע לפי הסכמת הצדדים, אלא אם מדובר בחוזה אחיד או אם הצדדים לא קבעו כללים לפרשנות. במקרה כזה, חוזה עסקי יפורש על פי לשונו בלבד, למעט מקרים שבהם פרשנות כזו תוביל לתוצאה בלתי סבירה או שסעיפי החוזה סותרים זה את זה.
בחוזים שאינם עסקיים, כולל חוזי עבודה, הסכמים קיבוציים וחוזים אחידים, תיבחן גם כוונת הצדדים בהתאם ללשון החוזה ולנסיבות העניין. לצורך כך ישקלו, בין היתר, את יחסי הצדדים, קיומם של פערי מידע או יחסי אמון, פירוט החוזה, ניסיון הצדדים והיקף הייצוג המשפטי שקיבלו.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הסביר בדיון כי המהלך נועד לצמצם את מעורבות בתי המשפט בפרשנות חוזים – מעורבות שהורחבה בפסק הדין של השופט ברק: "ניסיתי לעשות כל שביכולתי להסיר את החרב של הלכת אפרופים שריחפה מעל דיני החוזים בישראל. השאלה היא 'מיהו האדון' במערכת היחסים בין אדם לחברו. עד היום בתי המשפט התערבו במערכת היחסים תחת האצטלה של כבוד האדם, ושללו את החירות הבסיסית של הצדדים לחופש ההתקשרות וחופש החוזים".
לצד זאת, רוטמן ציין כי החוזים האחידים מהווים חריג להסדר: "כאשר מדובר בחוזה אחיד, ההיגיון אינו מתיישב עם כך שגם שם הלשון תקבל בכורה. הצדדים לא ישבו והשקיעו בניסוח, לכן זה שימוש לרעה להגיד שהלשון קובעת ואין בלתה".
פרופ' אורי בן אוליאל ציין כי ההסדר שהושג מאוזן ומהווה פשרה אמיתית: "בחוזה עסקי הולכים לפי לשון החוזה עם סייגים. בחוזים אחרים הולכים גם ללשון וגם לנסיבות, אבל עם איזונים שמרניים. יש פה הרבה איזונים פנימיים, זו פשרה יפה". חכ"ל אלכס מילר מההסתדרות הכללית אמר: "התחלנו את ההליך עם חששות, אבל הנוסח הסופי מאוזן. מקווים שכך יתנהלו גם דיונים אחרים".
עו"ד גור בליי, היועץ המשפטי של הוועדה, הזהיר כי הנוסח עלול להגביר חוסר ודאות: "אנחנו חוששים שבניגוד לכוונת המנסחים, החוק לא יתרום להגברת הוודאות אלא להיפך".
בסיום הדיון הודה רוטמן לכל העוסקים במלאכה, וציין את תרומתו של שר המשפטים יריב לוין לקידום ההצעה: "חוזה מושלם לא קיים וכנראה שגם חוק מושלם לא קיים. אבל עומק הדיון, שיתוף הציבור והירידה לפרטים יצרו נוסח ראוי. הכנסת קובעת שהצדדים הם הריבון במערכת היחסים שלהם, ולצדדים יש כוח וסמכות לקבוע את היחסים ביניהם".
