בג"ץ דן בשידור ישיר בעתירות לגבי מינוי ראש השב"כ

בג"ץ דן הבוקר (ג') בעתירות הנוגעות להליך מינויו של ראש השב"כ ולכוונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות לתפקיד את האלוף דוד זיני, בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

שופטי ההרכב שידונו העתירות הם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. הדיון יועבר בשידור ישיר באתרים של בית המשפט העליון והרשות השופטת ובערוץ היוטיוב של דוברות הרשות השופטת.

● דעה | מדוע ביטול משפט נתניהו עדיף על חנינה
● העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

ברקע הדיון – חוות-דעתה של היועמ"שית, שקבעה כי נאסר על נתניהו לעסוק במינוי ראש השב"כ, זאת לנוכח ניגוד העניינים שבו הוא מצוי בשל מעורבות השב"כ בחקירות הפליליות נגד יועציו, ובהם יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, בפרשות ההדלפה של המסמכים המסווגים והקשרים עם קטאר (קטארגייט). עמדת היועמ"שית מבוססת על פסק הדין של בג"ץ, אשר קבע במאי האחרון כי הליך הדחתו של רונן בר מראשות השב"כ נעשה בניגוד לדין, וכי נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים.

הדיון הבוקר נערך בשתי עתירות שהוגשו בנושא. העתירה הראשונה הוגשה על-ידי משפחות נרצחים וחטופים התומכים בעמדת נתניהו, ואשר מבקשים מבג"ץ לקבוע כי אין תוקף לחוות-הדעת של היועמ"שית, וכי ראש הממשלה רשאי למנות את ראש השב"כ. עותרים אלה מיוצגים על-ידי עורכי הדין איתמר מירון, ירין ראובן ואלחנן מירון ממשרד מירון, בן ציון ופריבס.

העתירה השנייה הוגשה על-ידי משפחות נרצחים וחטופים, ביחד עם בכירים לשעבר במערכת הביטחון ומרצים באקדמיה, הסבורים כי איתור המועמדים לראשות השב"כ צריך להתבצע באמצעות ועדה מקצועית ובלתי תלויה, שתנטרל את ניגודי העניינים של נתניהו. העותרים מיוצגים על-ידי עורכי הדין רן שפרינצק, נעם חפץ וירדן שוחט ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, יחד עם עו"ד ענת שורק.

"ערובות אלה מתחייבות לנוכח התנהלותו של ראש הממשלה"

לעמדת היועמ"שית, ניתן למנות את ראש השב"כ על-ידי העברת הסמכות לאחד משרי הממשלה וליווי התהליך מראשיתו על-ידי הייעוץ המשפטי. "ערובות אלה מתחייבות לנוכח התנהלותו של ראש הממשלה אשר הייתה פגומה מן היסוד עת שהציע את המועמד מטעמו (זיני – ע"ג)", כתבה בהרב-מיארה לבג"ץ. יישום המתווה שגיבש הייעוץ המשפטי יאפשר, לעמדתה, למנות ראש שב"כ חדש תוך 24 שעות.

בניגוד לחוות-דעתה של היועמ"שית, נתניהו הודיע במאי האחרון על כוונתו למנות את האלוף דוד זיני למחליפו של רונן בר כראש השב"כ. עם פרישתו של בר ב-15 ביוני, מונה סגנו ש' לממלא-מקומו לתקופה של 30 יום, באישור היועמ"שית, כך שמינויו הזמני צפוי לפקוע באמצע יולי. נתניהו עומד על כך שהוא רשאי למנות את זיני, ואף ביקש מבג"ץ להתיר לוועדת גרוניס למינויים בכירים לקדם את מועמדותו.

עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את נתניהו, כתב לבג"ץ כי עמדת ראש הממשלה היא "נחרצת נגד העברת סמכויותיו לפי דין אפילו לשעה אחת". עוד כתב ראבילו כי הדחיפות בצורך למנות ראש שב"כ קבוע "נובעת מעצם טיב העבודה הרגיש בין ראש הממשלה לראש השירות והנסיבות החריגות שבהן אנו מצויים בשעה זו". נתניהו גם הודיע כי זיני לא יעסוק בחקירות השב"כ הנוגעות ליועציו, אך בהרב-מיארה דחתה זאת והסבירה כי מעורבותו האישית של ראש השב"כ היא חיונית בביצוע החקירות הרגישות.

בתגובה שהגישה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי העניין האישי של נתניהו במינוי נוגע גם ל"התבטאויותיו המפורשות הקושרות בין החקירות לבין עתידו הפוליטי, ואשר מנסות לייצר גרסה עובדתית המטיבה עם מקורביו ביחס לאירועים הנחקרים, שעה שהוא יודע כי הנושא מצוי בחקירה פלילית".

עוד הזכירה היועמ"שית את התצהיר שהגיש רונן בר לבג"ץ בעקבות החלטת הממשלה להדיחו, ובו כתב כי נתניהו ניסה להשפיע על חוות-הדעת שסיפק כראש השב"כ בעניין עדותו של נתניהו במשפטו הפלילי. זאת, במטרה להימנע ממתן העדות. היועמ"שית הדגישה כי ההקפדה על מניעת ניגוד עניינים חשובה "לא פחות, אם לא יותר, גם בעתות חירום".

בתגובה שהגישה לעתירה המבקשת למנות ועדה בלתי תלויה, הסכימה היועמ"שית כי המתווה שגיבשה לגבי העברת סמכות המינוי לאחד משרי הממשלה אינו נותן "מענה מוחלט אשר מבטל לחלוטין את הפגמים שנפלו בהליך". בהרב-מיארה מכירה בכך שכל אחד מהשרים צפוי לשמש כ"ידו הארוכה" של ראש הממשלה במינוי זיני, ועל כן ועדת איתור נותנת מענה "מהודק" יותר. עם זאת, לדבריה, הערבויות שכולל המתווה – ובראשן ליווי ההליך על-ידי הייעוץ המשפטי – מתמודדות עם החשש לניגוד עניינים "באופן מאוזן ונאות".