אתם מסתכלים על שער הדולר וחושבים רק על הטיול הבא לחו"ל או על מחיר ההזמנה הבאה מאמזון? טעות. תסתכלו שוב. כי שער החליפין הזה, שמתחזק בשקט ובנחישות, הוא אולי הסימן הברור ביותר לכך שהריבית בישראל עומדת לרדת. כן, קראתם נכון. הכסף שלכם בכיס עומד להפוך בקרוב לזול יותר, והשאלה היא לא האם, אלא מתי וכמה.
המזגן הטבעי של האינפלציה
כדי להבין למה השקל כל כך קריטי, דמיינו לרגע צינור מים ענק שמוביל סחורות מחו"ל לישראל. כשהשקל חזק, אנחנו פשוט צריכים פחות 'טיפות' של שקל כדי למלא את הדלי שלנו בדולרים או באירו. התוצאה? כל מה שאנחנו מייבאים – מהסמארטפון החדש שלכם ועד המכונית המשפחתית – הופך לזול יותר. התהליך הזה, שנקרא בעגה המקצועית "ייסוף", הוא כמו מזגן טבעי לאינפלציה הלוהטת. הוא פשוט מקרר אותה.
ולא מדובר ברוח קלילה. מאז תחילת המלחמה, השקל התחזק בכ-5% מול סל המטבעות. כלכלנים, אפילו השמרנים שבהם, מסכימים שהתחזקות כזו מורידה את תחזית האינפלציה השנתית בכחצי אחוז לפחות. פתאום, תחזית האינפלציה כבר לא מאיימת, אלא יושבת לה בנוחות בתוך היעד של בנק ישראל, סביב 2.3% ואף פחות. וזה, חברים, האור הירוק המרכזי שהנגיד חיכה לו כדי להתחיל לדבר על הורדת ריבית.
זה נשמע לכם מוכר? זה צריך. אנחנו כבר היינו בסרט הזה. בין השנים 2015 ל-2021, הכלכלה הישראלית צמחה יפה ושוק העבודה היה הדוק, אבל הריבית? היא נשארה אפסית. הסיבה המרכזית הייתה שקל חזק להחריד, שמנע כל מחשבה על העלאות ריבית.
אבל הסיפור לא נגמר בשקל. יש עוד שחקני חיזוק על המגרש. פרמיית הסיכון של ישראל, אותו 'מס' שהעולם גובה מאיתנו על חוסר הוודאות, ירדה משמעותית מאז שהאיום האיראני המיידי הוסר. תשואות האג"ח הממשלתיות מספרות את הסיפור הזה היטב, כשהן מתקרבות לרמה הנמוכה ביותר מאז פרוץ המלחמה. תוסיפו לזה הייטק שמתאושש, עודף אדיר בחשבון השוטף, ציפיות אינפלציה שממושמעות כמו חיילים במסדר ומחירי דירות שהחלו להתמתן – וקיבלתם מערך לחצים אדיר שדוחף לכיוון אחד בלבד: למטה.
אז מתי החגיגה מתחילה? כאן הדעות חלוקות. יש את אלו שדורשים הורדה מיידית של חצי אחוז כבר בהחלטה הקרובה ב-7 ביולי. הם אומרים: "למה לחכות? התנאים הבשילו!". מנגד, ישנם המחושבים יותר, רוב הכלכלנים, שמהמרים על ספטמבר. הם רוצים לראות עוד נתון או שניים, אולי לחכות שהבנק המרכזי בארה"ב (הפד) ימצמץ ראשון.
ומה אומר הבוס הגדול, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון? הוא, כהרגלו, זהיר. הוא מדגיש שהמדיניות מבוססת נתונים ושטוען ש"מוקדם מדי" לדבר על הורדה. אבל האם ייתכן שהלחץ הכבד מצד השקל החזק יאלץ אותו לפעול מוקדם מהצפוי? בהחלט.
וכאן, תכל'ס, מגיע החלק המעניין באמת. זה לא רק אם הריבית תרד, אלא כמה היא תרד. השוק כבר מגלם ירידה של כ-0.8% בשנה הקרובה, אך עוצמתו של השקל עשויה להוביל לירידה חזקה יותר מזו שהשווקים מתמחרים כיום.
תסתכלו על המספר הבא: הריבית הסופית שמתומחרת כיום לישראל לטווח הארוך, מה שנקרא 'Terminal rate', עומדת על כ-3.6%. זה נשמע לכם גבוה? זה בגלל שזה גבוה באופן חריג בהשוואה למדינות מפותחות אחרות ולריבית הממוצעת שהייתה פה בעשור האחרון. הריבית הזו מגלמת פרמיית סיכון מנופחת, כאילו אנחנו עדיין בשיא המשבר.
המשמעות פשוטה: יש פוטנציאל אדיר לירידת ריבית עמוקה ומהירה יותר ממה שהשוק חושב. ייתכן שהריבית תרד ל-3.25% בעוד שנה, ואולי אף לא תעצור שם. למעשה, ככל שבנק ישראל יתעכב יותר עם ההחלטה, כך גובר הסיכוי שהמהלך, כשיגיע, יהיה חד יותר.
אז תכל'ס מה עושים עכשיו?
ראשית, מבינים שהכיוון ברור. שנית, מזהים את ההזדמנויות. הורדת ריבית היא חדשות מצוינות לשוק המניות, לנדל"ן, לחברות היבוא ולכל מה שקשור בצריכה שלנו. היא פחות טובה לבנקים וליצואנים, שייהנו פחות מהמהלך.
השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא לא האם הריבית תרד, אלא האם התיק שלכם מוכן לזה. האם אתם ממוקמים נכון כדי ליהנות מהרוח הגבית שהורדת ריבית נותנת לשווקים? כי כמו שאני תמיד אומר, בשוק ההון לא צריך לנחש את העתיד, צריך רק להיות מוכנים אליו. והעתיד, כך נראה, לוחש לנו שהכסף עומד להפוך בקרוב לזול יותר.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל "הירשוביץ פיננסים". אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם
