בשנתיים האחרונות, הבורסה בת"א חוותה תקופה יבשה יחסית עם מספר חד-ספרתי של הנפקות ראשונות לציבור (IPO) בכל שנה. אולם, שנת 2025 החלה עם שינוי מגמה משמעותי, כאשר כבר בתחילתה הושלמו יותר הנפקות מאשר בשנתיים הקודמות יחד – בעיקר של חברות בשלות עם נוכחות בולטות של תחום הנדל"ן. יו"ר רשות ניירות ערך ציין לאחרונה כי קיים צפי לגל הנפקות ברבעון הקרוב, והדגיש את כוונת הרשות להדק את הפיקוח על הגילוי התשקיפי. כמו כן, לאור העלייה במספר חברות הנדל"ן המגיעות לבורסה לגיוס חוב, נושא הנדל"ן היזמי יהפוך לאחד מנושאי הליבה בעיסוק הרשות.
עם וללא קשר לגל ההנפקות, חשוב שהשחקנים השונים בשוק, ובמיוחד החדשים והפוטנציאליים, יכירו את מדיניות הרשות להגברת האכיפה. מדיניות זו נועדה להבטיח את תקינות המסחר והגנה על המשקיעים, והיא באה לידי ביטוי במספר החלטות תקדימיות מהזמן האחרון.
בשנת 2024, הרשות הטילה 23 עיצומים כספיים בסכום כולל של כ- 3 מיליון שקל (גידול של פי שניים ביחס לשנים קודמות). לאחרונה, הוטל על חברת אג"ח עיצום כספי חסר תקדים של כ- 2.5 מיליון שקל בגין הפרות דיווח, כולל טעויות מהותיות בדוחות כספיים, כמעט שנה לאחר שהחברה נמחקה מהמסחר.
בנוסף, בפברואר, ועדת האכיפה המנהלית של הרשות הטילה קנס של כחצי מיליון שקל על מנכ"ל ובעל שליטה של חברה ציבורית בגין אי הגשת דיווח מיידי במועד. זהו הקנס הגבוה ביותר שהוטל על נושא משרה מאז תחילת האכיפה המנהלית.
במקרה נוסף מהימים האחרונים, תקדימי אף הוא, הטילה ועדת האכיפה המנהלית במסגרת הסדר אכיפה, קנס של 700 אלף שקל על תאגיד ונושאי משרה בו בשל מידע חסר שלא נכלל בשתי בטיוטות תשקיף (לא פומביות) שהוגשו לרשות במסגרת תהליך IPO שלא יצא לפועל. כידוע, לצורך ביצוע ההנפקה, נדרש לקבל את היתר הרשות לתשקיף, שהינו מסמך מפורט ומקיף המאפשר למשקיע הסביר לתהות על קנקנו של תאגיד המציע לציבור את ניירות הערך שלו, ולעמוד על כדאיות ההשקעה בהם. החלטת השקעה מושכלת תלוית בגילוי מידע מלא ומהימן בתשקיף, ומכאן שחובות הגילוי הן בעלות חשיבות קריטית בתשקיף. באותו מקרה, לא נכלל בטיוטות התשקיף גילוי על חוב בפיגור ושני הסדרי חוב שערך התאגיד מול הלקוח המהותי ביותר שלו – פרט חסר שעלול היה לגרום להטעיית משקיע סביר פוטנציאלי ולפגוע בשיקול דעתו בעת קבלת החלטות השקעה.
למרות שאותו תשקיף מעולם לא ראה אור יום, וההנפקה כלל לא יצאה אל הפועל, חשוב להבין כי הליך ההנפקה מתחיל מהרגע שהמנפיק מניח על שולחן הרשות את טיוטת התשקיף הראשונה, שכן עניינית, עשויה הרשות לתת את היתרה לגיוס מהציבור על בסיס אותה טיוטה.
מקרים אלו מצטרפים לאירועים נוספים מהעת האחרונה, כמו למשל עיצום כספי שהוטל על חברה ציבורית שפרסמה "פוסט" ב-LinkedIn ובאתר החברה בנוגע לחתימת חוזה עם לקוח חדש, יום מחסר אחד טרם פרסום דיווח מיידי באתר הרשות כנדרש.
אירועים אלו משקפים את מדיניות ההחמרה של הרשות באמצעי האכיפה, במטרה להגביר את ההרתעה מפני הפרות בשוק ההון ולשפר את רמת הציות בקרב השחקנים השונים. הם ממחישים את הצורך בהקפדה יתרה מצד נושאי משרה על דיווח שקוף ומדויק, בהתאם לדרישות החוק ולציפיות המשקיעים.
שוק ההון יכול להוות קרש קפיצה משמעותי לחברות פרטיות שיעשו שימוש מושכל בפלטפורמה הציבורית לגיוון מקורות המימון וכקטליזטור צמיחה. אולם, הצלחת מהלכים מסוג זה תלויה במידה רבה גם בהכרה מעמיקה של הסביבה הרגולטורית, הקפדה על עמידה בדרישות הדין ובניית אמון מצד המשקיעים מהיום הראשון. ניווט נכון יאפשר לא רק לעלות על הגל אלא גם להישאר עליו, תוך מיצוי ההזדמנויות השונות שהשוק מציע.
עו"ד אמיר עסלי הוא ראש תחום שוק ההון במשרד ש. הורוביץ ושות'
