היה ברור כמעט מתחילת הדרל שלו שהרבה מונח על כתפיו של Assassin's Creed: Shadows בעיקר בדמות ציפיות גבוהות במיוחד. לא רק שמדובר בכותר הראשון בסדרה המתרחש במזרח הרחוק – משאת נפשם של מעריצי הסדרה מזה שנים רבות – אלא שהוא גם מגיע לאחר עיכובים משמעותיים, בתקופה בה המפתחת, יוביסופט (Ubisoft), מתמודדת עם אתגרים כלכליים.
לצד זה גם עלו כמובן גם כמה שאלות, והמרכזית ביניהן היא האם הוא יצליח להמציא את הסדרה מחדש תוך מציאת האיזון העדין בין מכניקות ההתגנבות הקלאסיות, שעיצבו את הסדרה, לבין אלמנטים של משחקי תפקידים בעולם פתוח שהפכו אותה לפופולרית בקרב הקהל הרחב?
סינמטי במיוחד
Assassin's Creed: Shadows מתרחש ביפן הפיאודלית ועוקב אחרי נַאוֹאֶה, השינובי או נינג'ה, שיוצאת למסע בעקבות עוולות שנעשו למשפחה, לשבט ולכפר שלה. הסיפור שלה מצטלב עם זה של יַאסוּקֶה, סמוראי ועבד לשעבר ממוצא אפריקאי שנאבק בשמירה על דרכם של הסמוראים בעולם הולך ומשתנה. כרקע לכל, מתחת לפני השטח גועש המאבק הבלתי פוסק בין הנחבאים או המתנקשים ומסדר הטמפלרים.
קל להישאב לסיפור של Shadows שכן מדובר באחד מהכותרים הכי קולנועיים עד היום בסדרה. עם סרטוני מעבר יפיפיים שמציגים קטעי דרמה שיכולים אולי להיות בנאליים, אבל בד בבד מצליחים ללכוד את החוויה ולהישאר נאמנים לז'אנר של סרטי הסמוראים. ניכרת ההשפעה וההומאז' לסרטיו של הבמאי אקירה קורוסאווה, ובמשחק אף שולבו קטעי מעבר עם מוזיקה מסוגננת ואלימות מוגזמת שנראים בבירור כמו קריצה לקוונטין טרנטינו עם Kill Bill.
לאלו המעוניינים לשקוע בחוויה אותנטית, אמליץ לבחור בתחילת המשחק ב-'Immersive Mode', מצב בו המשחק מדובב ביפנית ובפורטוגזית עם כתוביות באנגלית. המשחק של השחקנים הקוליים ביפנית מוצלח בהרבה מהדיבוב באנגלית.
לעצור ולהתפעל מהנוף
זה אולי קצת קלישאתי, אך אי אפשר שלא להתייחס לסביבה כאל דמות נוספת במשחק. האמנים בסטודיו של יוביסופט בקוויבק הצליחו ללכוד את קסמה של יפן הפיאודלית ולגרום לעולם להתעורר לחיים. כל פגודה מלאה בפרטים, החל מרצפות הבמבוק ועד ציורי הקיר המרשימים, וכך גם כל שריון של סמוראי שמעוטקר בקפדנות, והנופים ההרריים והטבע הפראי השוקק גורמים לא פעם לרצות לעצור הכל ולהתפעל מהנוף.
Assassin's Creed: Shadows מרשים לא רק בפן האמנותי, אלא גם הטכני. המשחק מביא עמו יכולות חדשות, כמו מערכת תאורה חדשה המבוססת על מעקב קרניים שגורמת לו להיראות כמו קפיצה נחשונית בהשוואה לקודמיו. מערכת התאורה מחמיאה גם למערכת ההתגנבות שמאפשרת להתחבא בין הצללים.
יש תוספת של 'עונות' וכך הופך Assassin's Creed: Shadows למשחק הדינמי ביותר בסדרה, כשמערכת זו המצטרפת לזו של יום ולילה. עם הזמן החולף במשחק, העונות מתחלפות, ושדות האורז הירוקים מוחלפים במרבדי שלג, ועצי הסאקורה משילים את פריחתם הוורודה והופכים לאפרפרים ועירומים.
השינוי אינו קוסמטי בלבד, אלא משנה את הגישה למשחק. בקיץ קשה להבחין בנאואה רצה על גגות, אך בחורף נטיפי קרח הנופלים מהם מסגירים את מיקומה. שחקנים מנוסים יוכלו לנצל את השינויים לטובתם, כאשר אגם קפוא הופך לדרך גישה חדשה, או לדוגמה ניתן בחורף לזרוק שוריקנים על נטיפי הקרח כדי למשוך אליהם אויבים.
Assassin's Creed: Shadows מגיע כ-5 שנים לאחר Valhalla. בניגוד לכותר ההוא, שיועד גם לקונסולות הדור הקודם, הפעם מדובר בכותר שפותח באופן בלעדי עבור הדור החדש, וניכר שהמפתחים מנצלים היטב את החומרה החדשה. ראוי לציין את ההתאמה ל-PlayStation 5 Pro, קונסולת הביניים של סוני (Sony), עליה נבדק המשחק במצב ביצועים המאפשר 60 פריימים/לשנייה ללא ויתורים גרפיים מהותיים, ומצב ביניים, המיועד לטלוויזיות התומכות ב-VRR, שמציג עושר גרפי דומה למצב האיכות, בקצב של 40 פריימים/לשנייה.
מפה ענקית, משימות חזרתיות
כיאה למשחק עולם פתוח של יוביסופט, גם Assassin's Creed: Shadows מציג מפה ענקית. לא מדובר בגודל מאיים כמו ב-Odyssey, ובטח שלא כמו ב-Valhalla, אך עדיין מדובר במפה גדולה במיוחד, כאשר רכיבה מקצה לקצה יכולה לקחת דקות ארוכות.
עם זאת, המפה אינה עמוסה לעייפה. וטוב שכך שכן הפעם, במצב המשחק הרגיל, המטרות לא מסומנות באופן אוטמטי על המפה ויש לעקוב אחרי רמזים כדי לאתר אותן או להשתמש בסיירים – תוספת חדשה בכותר הזה – שיכולים לאתר את המטרה אך לא הייתי ממליץ על כך שכן הכמות שלהם מוגבלת והם יכולים לשמש גם כדי לגנוב משאבים שיכולים לשמש לשדרוג המסתור.
יש לא מעט דברים לעשות ב-Shadows, עם משימות ראשיות המקדמות את העלילה, משימות צדדיות המרחיבות את סיפורי הדמויות, נקודות מדיטציה המספקות הצצה לעברן, וחוזים עם משימות המוגבלות למחוז מסוים. הבעיה היא חוסר גיוון במשימות, שברוב המקרים מסתכמות בהסתננות לאזור מסוים, הריגת אויב, או מציאת חפצים ונקודות עניין וחוזר חלילה. החזרתיות הזו מעט מעייפת, וחבל שהמפתחת לא ניצלה את ההזדמנות ליצור טירות או שלבים מאתגרים יותר. כדי להוסיף עניין, אמליץ להעלות את רמת הקושי, ולשפר את הבינה המלאכותית של האויבים. בניגוד לאלה יש את הקברים שמהווים מעין פאזל סביבתי, ומוסיפים גיוון ועניין.
מכניקת בניית המסתור השתפרה מאוד ב-Assassin's Creed: Shadows. בנוסף למבנים, המסתור ניתן להתאמה אישית רבה, כאשר סיום של משימות שונות בעולם ורכישות מסחריות מאפשרים לזכות בקישוטים שונים. למעשה לא נהניתי לקדם את בניית המסתור מאז הווילה ב-Assassin's Creed II.
מנסה לקסום לכולם
Assassin's Creed: Shadows ממשיך עם מערכת הקרב שהוצגה ב-Origins. גם כאן ישנה מתקפה מהירה, מתקפה כבדה, הדיפה או בריחה. בנוסף, יש 4 יכולות מיוחדות ו-4 כלים כמו פצצת עשן, שוריקנים, פגיונות ועוד בהם ניתן להשתמש. כמו בסרטי הסמוראים הגדולים, גם כאן הקרבות ברוטאליים ומדממים מאי פעם. אך מי שירצה, יוכל למתן את האפקטים הללו במסך ההגדרות.
לרפטואר היכולות נוספו לנאואה האפשרות לזחול על הרצפה, כך שהיא יכולה להתחבא בעשב הגבוה או להתגנב מתחת ליסודות של מבנה ולהתפרץ לתוכו. יכולת שלדעתי לא הייתה מנוצלת דיה.
יש גם שלל רב של נשקים שונים במשחק, בהם נאואה ויאסוקה יכולים להשתמש. כיאה למשחק תפקידים, לנשקים ולציוד הנוסף יש דרגות שונות עם יכולות ושיפורים מיוחדים.
ניכר כי Shadows מנסה לקסום לכולם, הוא משלב מספר סגנונות משחק. לאחר שלב מסוים במשחק ניתן להחליף בין הדמויות. בניגוד לצמד הדמויות במשחקים הקודמים כמו ג'ייקוב ואיב מ-Syndicate, הן לא בעלות יכולות דומות, אלא ההפך הוא הנכון: נאואה היא נינג'ה קטנה אך זריזה, ומשחק עימה דורש התמקדות ביכולות הניווט שלה בעולם ובהתגנבות, שכן מפגש עם מספר רב של אויבים או כאלה חזקים ממנה יהיה מאתגר במיוחד. לעומתה, יאסוקה הוא סמוראי גדול מימדים, טנק של ממש, שיכול להתמודד עם מספר רב של אויבים בהצלחה, ואף לחדור לבניינים על ידי הפלת הקירות. הוא לא זריז וקליל כמוה, ואינו יכול, לדוגמה, לטפס על מבנים בקלות, ובטח שלא לעלות לגגות כדי לגלות נקודות עניין. הדבר מוסיף גיוון במשחק, וכיף לאחר ביצוע מספר רב של משימות התגנבות להחליף ליאסוקה ולהתפרץ לבסיס בלי חשבון.
המפתחים עשו עבודה טובה בקיצוץ תוספות שהעמיסו על הסדרה בשנים האחרונות. בולטת היא ההחלטה לחזור אחורה ולבטל את עץ השדרוגים העצום שהיה ב-Valhalla, לטובת מערכת שדרוג קטנה עם שיפורים מהותיים יותר בתחומים שונים כמו הישרדות, התגנבות, לחימה וכיוצא בכך.
כך גם עם יכולת 'ראיית הנץ', הזהה לזו של המשחקים הקלאסיים, בה לא צריך להטיס נץ כדי לסרוק את האזור, ומספיקה לחיצה על כפתור בשלט כדי להציג את האויבים והאוצרות באזור.
השורה התחתונה
Assassin's Creed: Shadows השאיר אותי עם רגשות מעורבים. מצד אחד, מדובר במשחק יפהפה, עם ערכי הפקה יוצאים מן הכלל, עם סיפור ועולם סוחפים. מצד שני, הוא הולך על בטוח, ובעוד שיוביסופט הייתה המפיצה שביססה את עצמה בז'אנר משחקי העולם הפתוח, וממנה כולם העתיקו, היא נשארה קצת מאחור. כך גם Shadows, ש'הולך על בטוח', מרגיש כמו משחק שכבר שיחקתי בעבר.
עם זאת, שלא ישתמע שלא נהנתי – הוא מהנה מאוד. השילוב והאפשרות לעבור בין נאואה ליאסוקה מוסיפים עניין, וברמת הקושי הגבוהה המשחק גם הופך למאתגר. הוא ממוקד יותר מבעבר, ונפטר מהרבה 'שומן' שהכביד על הסדרה, אך עדיין משלב אלמנטים מודרניים שהפכו אותה לפופולרית. למעשה, זהו משחק ה-Assassin's Creed המהנה ביותר בו שיחקתי מאז Odyssey.
העותק של Assassin's Creed: Shadows התקבל מיוביסופט ונבדק על גבי קונסולת PlayStation 5 Pro, הוא זמין עתה לקונסולות ה-PlayStation 5, ו-Xbox Series S/X וכן על המחשב האישי. המחיר הוא 269 שקלים.
