התעשייה שצפויה להנות במיוחד מהורדת הסיכון של ישראל היא תעשיית ההייטק המקומית, שההשקעות בה מושפעות, בין היתר, מפרמיית הסיכון של ישראל. "ההייטק הוא סקטור שייהנה מהפסקת המלחמה וחזרת תנאים של ודאות ושיגרה, שיתרמו לשיקום ההשקעות בו, שלמרות הצלחות בתחום גם במהלך המלחמה – עדיין נמוכות מהתקופה טרום המלחמה", אומר חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף בפירמת רואי החשבון והייעוץ הפיננסי BDO.
אבל יש גם המביטים על המערכה הצבאית הישראלית בחשש. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, טוען כי "המצב הפיסקאלי אמנם השתפר יחסית לשנת 2024, אך הוא פחות טוב מאשר בתחילת המלחמה וכולל גירעון של 5% תוצר ויחס חוב תוצר שמתקרב ל-70%. לא ברורה עדיין מידת הפגיעה בפעילות המשק הישראלי, שתלויה במשך ועצימות המלחמה, ובכל אופן הפעילות צפויה לרדת בחודשים הקרובים ותורגש בנתוני הצמיחה לרבעון השני והשלישי של השנה, תוך עלייה בצריכה השוטפת המקומית לעומת ירידה בתיירות ובפעילות הפנאי והשירותים.
"ההתפתחויות האחרונות צפויות להוביל לעליית מדרגה בגירעון, וצפויה ירידה, לפחות זמנית, בהכנסות ממיסים ביחס לתוואי של החודשים האחרונים. בתחילת המלחמה, באוקטובר 2023, הירידה בהכנסות נעה סביב 15%-10%, וסביר לצפות בתרחיש מלחמה של מספר שבועות לעלייה בגירעון לסביבה של 7%-6% תוצר".
גוזלן מוסיף כי "באופן כללי, ניתן לחלק את השפעות המלחמה על המשק והשוק הישראלי לטווח קצר וארוך, כאשר החשיבות העיקרית נוגעת למשך המלחמה ועוצמתה ולדבר קיומה של אסטרטגיית יציאה מהמלחמה, והדבר תלוי במידה רבה במידת המעורבות והלחץ שתפעיל ארה"ב. נשאלת בפרט השאלה האם המלחמה בין ישראל לאיראן תוביל בסופו של דבר להסכם ולדחיית תוכנית הגרעין ואולי אף תקרין לחיוב על סיום המלחמה בעזה במסגרת הסכם כולל, שזהו התרחיש החיובי, או לחילופין דווקא להגברת מאמציה של איראן להשגת נשק גרעיני כפי שמעריכים מרבית המומחים, שאז היכולת לשבש זאת לאורך זמן מוגבלת למדיי, ותרחיש זה שלילי עם פוטנציאל למלחמה ממושכת".
הרצוג: "התארכות המלחמה יצרה נטל כלכלי הולך וגדל ולכן הציפיות הן שככל שאנו מתקרבים להסדרה תתאפשר הפסקת מלחמה ושיגרה כלכלית, והמשק הישראלי יוכל להנות גם מהפחתת עלויות המלחמה, גם מהפחתת הסיכון וגם מהגדלת הצמיחה. יש לזכור שבשנות המלחמה התוצר לנפש לא גדל, וכשהתוצר לא גדל כוח הקנייה לא גדל. המשמעות היא שמייצרים פחות ומרוויחים פחות וזה מתגלגל לשווקים. 2025 יכולה להיות המשך שנת דשדוש כלכלי או חזרה לתוואי צמיחה עם ירידת עצימות הלחימה בכלל הגזרות והקטנה משמעותית של הנטל הביטחוני, ובכלל זה החזרת חיילי המילואים ככוח עבודה למשק.
"זהו עיקר עיכוב פוטנציאל הצמיחה במשק – מחסור בידיים עובדות", מוסיף הרצוג, "הן בשל גיוס מילואים נרחב, הן בשל אי כניסת עובדים פלסטינים, והן בשל אי הגעת עובדים זרים במספרים הנדרשים למשק הישראלי".
