סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
8:30
1. שוק המניות
יום המסחר צפוי להיפתח בעליות שערים, בהמשך למגמה מתחילת השבוע.
שני ימי מסחר עברו מאז תחילת מלחמת ישראל־איראן, ומבט על הבורסה מגלה שהמשקיעים אופטימיים. המדדים המובילים עלו יומיים ברציפות, כאשר מדד ת"א 35 קפץ ב־1.8% לשיא חדש, בפעם ה-23 מתחילת השנה, וננעל על 2,756 נקודות. מדד ת"א 90 התקדם בכ־5.1%. ייתכן שהמשקיעים מתמחרים את "היום שאחרי המלחמה", ותרחיש אופטימי בו הסיכון הביטחוני של ישראל יורד משמעותית והמלחמה מסתיימת במהירות.
האופטימיות בבורסה התגברה אחר הצהריים, לקראת סיום המסחר, אז הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי "איראן מבקשת לקיים בדחיפות שיחות עם ארה"ב וישראל על סיום המלחמה, באמצעות מתווכים ערבים". הנשיא טראמפ אישר כי "קיבלנו מסרים ממתווכות לפיהם איראן רוצה לדבר ומעוניינת ברגיעה. הם חייבים לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי – הם לא מנצחים במלחמה, אם הם רוצים שיחות, זה הזמן". לפי דיווחים בסוכנויות הידיעות, טהרן אותתה כי היא רוצה להרגיע את העוינות מול ישראל ומוכנה לחדש את שיחות הגרעין עם ארה"ב ולהתגמש, כל עוד וושינגטון תבטיח שלא תצטרף לתקיפות הישראליות.
בהמשך הערב, דווח כי הנשיא טראמפ סירב לחתום על הצהרה שקוראת לריסון ולדיפלומטיה בין איראן לישראל בפסגת ה-G7 (הכוללת את קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, בריטניה וארה"ב), וחזר במספר הזדמנויות על כך שאסור לאפשר מצב בו לאיראן יש נשק גרעיני. זמן קצר לאחר כך, דווח כי הנשיא עזב את הפסגה מוקדם בשל המצב במזרח התיכון, כאשר בלילה, כבר פרסם פוסט חריג, בו קרא לכל טהרן להתפנות. זמן קצר לאחר מכן, נשמעו פיצוצים עזים בבירה האיראנית.
בחזרה ליום המסחר החולף בבורסה המקומית. במהלך היום, בלטו לחיוב במיוחד מניות הנדל"ן ומדד הבנייה, שמשלים יומיים של עליות חדות עם תשואה של כ־10%. מדד הבנייה זינק בכ־9.5% – העלייה החדה השנייה בגודלה שרשם המדד אי פעם, מאז שהושק בתחילת 2020. הפעם האחרונה שזינק בשיעור כה חד הייתה ב-24 במרץ 2020, כשעלה ב-10.6%. גם מדד הנדל"ן קפץ ב-6.5%.
מי שמשכו את המדד למעלה היו מניות שיכון ובינוי ודניה סיבוס , שזינקו כל אחת בכ־10% ביומיים. גם בתחום מוצרי הבנייה חל ראלי, כשיצרנית האלומיניום קליל השלימה עלייה של כמעט 20% מתחילת השבוע. המשקיעים מתמחרים שהמניות הללו יושפעו לחיוב משיקום נזקי המלחמה בעורף. "כולם הבינו את החשיבות של התחדשות עירונית לפני הרבה זמן", אמר יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה ומנכ"ל חברת אאורה לגלובס. כעת, לאחר נפילות הטילים שעלו בחיי אדם, וכאשר לא ברור מתי יסתיים העימות העצים מול איראן, הוא הוסיף כי "אני חושב שהדחיפות עכשיו היא שונה. לטעמי, צריך לזרז תהליכי הוצאה של תוכניות בניין עיר (תב"ע). ראשי עיריות ידחפו לזה וגם התושבים, משום שזה כבר אירוע בטיחותי-ביטחוני שמשפיע על חיי כולנו".
גם רשתות השיווק בלטו לחיוב, על רקע סגירת השמיים וההיערכות לקושי בייבוא סחורות. המרוויח הגדול הוא הראל ויזל, הבעלים של קבוצת פוקס , שמחזיקה במניות טרמינל איקס וריטיילורס . שתיהן זינקו בכ־7% אתמול.
בצד השני של המטבע, על רקע המלחמה, המסחר במניית בזן לא נפתח אתמול באופן חריג, כאשר בסוף יום המסחר, דיווחה החברה על שלושה הרוגים מפגיעת טיל בבתי הזיקוק בחיפה, בלילה שבין יום ראשון ליום שני. הטיל הצית שריפה, שהרגשה שלושה מהעובדים שהתחבאו בחדר פנימי ממוגן. בליל יום שני, דיווחה החברה כי בעקבות הפגיעה, הושבתה כלל פעילות בתי הזיקוק. רק בסוף השבוע האחרון, דיווחה בזן על פגיעה נוספת במתקניה, מה שהוביל את המניה להיסחר בירידות בתחילת שבוע המסחר.
אמש בוול סטריט, הבורסות ננעלו במגמה חיובית. הנאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ג'ונס הוסיף לערכו 0.7% וה-S&P 500 עלה ב-1%. כאמור, על רקע המגמה, דיווחים על כך שאיראן מעוניינת לסיים את המלחמה עם ישראל, הקפיצו את המדדים.
אנבידיה נגעה במהלך המסחר בשיא כל הזמנים, סביב מחיר של 145.66 דולר למניה. ענקית השבבים ממשיכה ליהנות ממכירות שבבי הבינה המלאכותית החזקים שלה הן לחברות היפר-סקייל והן למדינות זרות המבקשות לבנות מערכות בינה מלאכותית משלהן. אנבידיה שברה את השיא האחרון שרשמה ב-1 לינואר, אז מחיר המניה שלה עמד על 149.43 דולר.
הבוקר, החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בירידות של עד 0.5%.
באסיה, המסחר מתנהל הבוקר במגמה מעורבת: מדד הניקיי מתקדם בכ-0.5%, בורסת שנגחאי נסחרת ביציבות, מדד ההנג סנג יורד בכ-0.3% והקוספי נסוג בכ-0.1%.
2. שוקי האג"ח
בשוק האג"ח המקומי, נראתה בתחילת השבוע עליית תשואות על החוב הממשלתי, שמשקפת את עליית הסיכון. עם זאת, אתמול נרשמה התאוששות קלה, כשאג"ח לעשר שנים ירדה לתשואה של 4.55% וזו ל־30 ירדה ל־5%.
בפסגות בית השקעות מעריכים שמצבה הגיאו־פוליטי של ישראל השתפר בעקבות התקיפה באיראן. לכן, בהסתכלות קדימה, גם פרמיית הסיכון על השוק הישראלי, הן במניות והן באג"ח, יורדת. שינוי זה עשוי גם להשפיע במועד מסוים לחיוב על דירוג האשראי של ישראל, ולמשוך יותר משקיעים זרים.
בשוק החוב האמריקאי, תשואות האג"ח הממשלתיות רושמות הבוקר ירידות קלות: תשואת האג"ח לעשר שנים יורדת בכ-2 נקודות בסיס, לרמה של 4.43%; תשואת האג"ח ל-30 שנים יורדת בכנקודת בסיס אחת, לרמה של 4.94%; ותשואת האג"ח
3. שוקי הסחורות והמטבעות
התקיפה הישראלית באיראן נראתה בתחילה כמו חדשות רעות למטבע הישראלי. בבוקר התקיפה, ביום שישי, השקל נחלש בחדות מול האירו והדולר, אך ביום שני הירידות הללו נמחקו כמעט כליל. השער היציג עומד על 3.537 שקלים לדולר, היחלשות של כמעט 2% של הדולר מול השקל. לאחר הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, השקל קפץ בשיעור חד יותר וזינק ב־3.7% מול הדולר לשער של 3.48 שקלים לדולר. הבוקר, השקל נחלש בכ-0.5% מול הדולר, ושערו עומד כעת על 3.5 שקלים.
"להערכתי, מדובר בתוצאה של התנודתיות הגבוהה מהרגיל המאפיינת את המטבע הישראלי בימים האחרונים", אומר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות. "על פני זמן, בניכוי התנודות לכל כיוון, השקל דומה לרמתו מלפני חודש.
"חלק מהתאוששות השקל קשור בחוזים על שוקי המניות בארה"ב, שמתאוששים קלות היום (יום שני), אך רוב הסיפור מקומי. חלק אחר עשוי להיות קשור מהתרשמות לטובה של תושבי חוץ מהביצועים המרשימים של שוק המניות בארץ אתמול. אני מעריך שהתנודות מול הדולר יימשכו לקראת הודעת הריבית של הפד בארה"ב מחרתיים (ד')".
מחירי הנפט רושמים הבוקר עליות של 1%, בעקבות הקריאה של הנשיא טראמפ לפנות את טהרן במהלך הלילה, והתקיפות שבאו בסמוך אליה. זאת, כאשר המחירים רשמו ירידות של כ-2% אחר הצהריים אתמול, בהמשך לדיווחים לפיהם איראן מעוניינת לחזור לשולחן המשא ומתן. מחיר חבית נפט מסוג אמריקאי עומד כעת על 70.9 דולר, בעוד מחיר חבית נפט מסוג ברנט עומד על 73.9 דולר.
4. מאקרו
היום, יפורסם בארה"ב מדד המכירות הקמעונאיות לחודש מאי, כמו גם שיעור האבטלה הרבעוני בישראל. מחר (ד'), הפדרל ריזרב יפרסם את החלטת הריבית שלו, אותה הוא צפוי להותיר על רמה של 4.5%, כאשר ברקע הלחצים החוזרים ונשנים מצד הנשיא טראמפ להוריד את הריבית בחדות, וההתקפות שלו נגד יו"ר הפד ג'רום פאוול.
אחרי ההפתעה לרעה של מדד המחירים לצרכן בחודש אפריל, המדד לחודש מאי, שפורסם ביום ראשון, בישר על התקררות באינפלציה. המחירים ירדו באפריל ב־0.3%, בניגוד לתחזיות שהיו לעלייה של כ־0.1%. בקצב שנתי האינפלציה בישראל עומדת על כ־3.1%, קרוב לטווח היעד של בנק ישראל (1%־3%).
נתוני מדד המחירים במאי משקפים את השינוי במחירים שאירע עוד לפני ההתפתחויות האחרונות באיראן, שעשויות להאיץ את קצב עליית המחירים.
בנק הפועלים התייחס למדד המחירים לצרכן, ולתחזית האינפלציה להמשך: "המלחמה באיראן מעלה את אי-הוודאות סביב תחזית האינפלציה. קיימת השפעה ישירה שהיא אינפלציונית בעיקרה, זאת בעקבות עליית מחירי הנפט בעולם ל-75 דולר לחבית ברנט, העובדה שחלק מחברות התעופה הזרות לא צפויות לחזור לטוס גם לאחר שהשמיים יפתחו, ומחסור בעובדים שעשוי ליצור לחצים לעליות מחירים גם של מוצרים סחירים. הגירעון התקציבי צפוי לגדול, גורם אינפלציוני לכשעצמו".
בבנק הפועלים הוסיפו: "אנו מניחים כעת מלחמה שנמשכת מספר שבועות, ומחיר נפט שמתייצב ברמה של 75 דולר לחבית. תחת הנחות אלו, אנו צופים עליית מדד של 2.5% ב-12 החודשים הקרובים. עיקר ההשפעה היא על מדדי המחירים של חודשי הקיץ יולי ואוגוסט, שיושפעו ממחירי האנרגיה ומחירי הנסיעות לחו"ל (בהנחה שיהיו כאלו). השווקים הפיננסיים לא הגיבו בשלילה למתקפה באיראן, והם משקללים כנראה תרחישים חיוביים של שינוי במצב הגיאופוליטי באזור. בתרחיש מסוג זה, אנו עשויים לראות ייסוף חד בשער השקל, שיוביל לאינפלציה נמוכה יותר".
גם במגדל שוקי הון התייחסו למדד המחירים: "בשלב הנוכחי, קשה לאמוד את השפעת המלחמה על המדד ובעיקר את השפעת צד הביקוש. יידרש עוד זמן עד שנתחיל לראות את כיוון ההשפעה על המדד וניתן להעריך שבנק ישראל ימתין לפחות עד ספטמבר לפני הורדת ריבית ראשונה".
5. תחזית
על רקע העימות העצים בין ישראל ואיראן, ב-CNBC פורסם אתמול כי אנליסטים הזהירו מפני שאננות מצד משקיעים, וטענו כי ייתכן שהמשקיעים מתמחרים בחסר את ההשפעה של הקונפליקט על השווקים.
ראס מולד, מנהל השקעות בחברת הפיננסים AJ Bell, הזהיר כי ישנה סכנה שהשווקים מתמחרים בחסר את "הסיכון של התלקחות משמעותית במזרח התיכון", בפרט בהקשר לשוק האנרגיה. מולד הוסיף כי "הסיבה לכך נובעת, בין היתר, מהעובדה שיש המון חלקים נעים ושיקולים גיאו־פוליטיים, וכן בגלל שהתוצאות הפוטנציאליות הן כאלה שמאוד קשה להעלות על הדעת. במקרה הרע, מחירי הנפט והמניות יהיו הקטנות שבדאגותינו".
דיוויד רוש, אסטרטג בחברת קוואנטום סטרטג'י, ציין כי הקונפליקט בין ישראל ואיראן "יימשך זמן רב יותר ממכות הבזק הישראליות אליהן השוק התרגל". רוש התייחס גם הוא להשפעת הקונפליקט על שוק האנרגיה, וציין כי "הפוגה היא התוצאה הצפויה ביותר, כאשר איראן תדחה את הצעותיו של הנשיא טראמפ. השוק צפוי לטעות ולחשוב שההפוגה היא שקט מתמשך. אני הייתי משתמש בהפוגה הזו כדי לקנות נכסי אנרגיה, כ'מקלט בטוח'".
מנגד, ישנם אנליסטים שעמדתם לגבי הקונפליקט פחות פסימית. סאמי שער, הכלכלן הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר התייחס למלחמה בין ישראל לאיראן והסביר כי "עד כה, זה עדיין נראה כמו עימות מוגבל ומבוקר, גם אם הסערה בשווקים באה לידי ביטוי, כצפוי, במחירי הסחורות – במיוחד מחירי הנפט. לפחות בשלב זה, אין סימנים להסלמה בלתי הפיכה".
"עם זאת, גם ללא החרפה בעימות, חוסר־הוודאות המתמשך ועלויות האנרגיה הגבוהות באופן מבני, עדיין עלולים להאט את הצמיחה הכלכלית ולדחוף את האינפלציה כלפי מעלה. הבנק הפדרלי נוטה להתעלם מעליות במחירי הנפט, אותן הוא רואה כאירועים חולפים שמקורם בהיצע. להערכתנו, המדיניות המוניטרית בארה"ב תמשיך להתמקד בנתוני הליבה של האינפלציה – שכן היא משקפת טוב יותר את הדינמיקה של הביקושים במשק".
ג'ים ריד, אסטרטג בדויטשה בנק, כתב בהודעה ללקוחות אתמול כי בעוד שאיראן וישראל החליפו מהלומות הדדיות, עד כה הן נמנעו מלנקוט ב"צעדים המסלימים הקיצוניים ביותר. בזמן שזעזועים גיאו־פוליטיים הופכים ליותר ויותר תכופים, נראה שלפחות פעם בשנה, אנחנו מפנים את תשומת הלב לעבודה של אסטרטגי המניות שלנו באשר להשפעת זעזועים שכאלה, ולכמה זמן לוקח לשווקים להתאושש מהם".
ריד הסביר: "הדפוס הטיפוסי הוא שה-S&P 500 יסוג אחורה בערך 6%- בתוך שלושה שבועות לאחר הזעזוע, ואז יציג רצף עליות כל הדרך חזרה בתוך שלושה שבועות נוספים. האסטרטגים שלנו מאמינים שהתקרית הזו תהיה מתונה יותר מזה, אלא אם נראה הסלמה ניכרת, כאשר הם מציינים ששוק המניות נמצא כבר כעת במשקל־חסר… וירידה של 6%- משמעותה שהמדד ייפול את כל הדרך לתחתית הטווח הרגיל שלו".
