התפריט המיוחד כולל ארבעה דואטים שנאספים לכדי LP במהדורה מוגבלת (הדיבור אומר משהו כמו חודש וחצי, ההיגיון לא מבין למה אי אפשר יותר, בטח בהצתחשב במצב שמסביב), ועם אותיות קטנות וחשובות (רק בסניף אבן גבירול של הולשטיין, ורק בישיבה במקום או באיסוף, לא במשלוחים מפאת האתגר הלוגיסטי וגם בשל חשש מפגיעה בטעמים).
ראשון, המבורגר ספרדי-איטלקי שמתיך יחד גבינת מנצ'גו "ווגה" ממחוז לה מנצ'ה, בלסמי מצומצם ועלי ארוגולה. זה חזק, אפילו עוצמתי, ומשחק לך עם בלוטות הטעם משחקי "אולי לא חייבים בשר בשביל להרגיש משהו". אז, מגיעה הקציצה עצמה – טופ, כהרגלה – ומבהירה שאפשר עמוק יותר, וכנראה גם כחול יותר. נפלא.
לידה, התזמורת שניצחה מבחינתי את כל הסיפור הזה, ובה גבינת ברי "מרסילט" מנורמנדי שבצרפת, ריבת תות עץ ביתית ועלי ארוגולה. שוב, זה לא סיפור לרכי הלבב, ולא מיזם לעדיני הנפש. ברי צרפתית היא לא סתם ברי, ובשיאה היא יודעת לעמוד איתן גם מול ההמבורגר הנוכח ביותר. כאן, פשוט, היא לא נדרשת לזה, אלא להתמסרות בשר-גבינה מהסוג שנדיר למצוא ביומיום. הריבה, מצדה, מחכה מעט עד ששתי אלה יסתדרו ויתחבקו, ואז שמה על הכול XXX של צנזורה. הכי טוב כשהכי מלוכלך.
