בקיבוצים זועמים על תנובה: מייבאת צ'יפס קפוא, ומדלגת עליהם

כחלק מהמאמץ להרחיב את תחומי הפעילות, בתנובה החליטו לאחרונה להיכנס לתחום הצ'יפס הקפוא. חברת המזון הגדולה בישראל תייבא צ'יפס קפוא מחברת Global Fries הבלגית, ותמכור אותו בישראל כמותג "מאמא צ'יפס", בהמשך למותג "מאמא עוף". בחברה – שמוחזקת בחלקה (23%) על ידי שורה של קיבוצים – בחרו ביבוא על פני פנייה למגדלי תפוחי האדמה בישראל מתוך רצון לבחון קודם כל את כדאיות הכניסה לשוק זה, אולם הידיעה על התחלת היבוא מאירופה עוררה דאגה בקרב חלק מהחקלאים.

● מנכ"לית טבע נאות ארה"ב: "השוק משתנה כל חצי שנה, זה אתגר"
● בגיל 29 הוא עשה את הימור חייו. היום הוא שווה מיליארד וחצי דולר

"יש כעס ענק על תנובה, בעיקר של החקלאים בדרום", אומר גורם בכיר בכלכלה הקיבוצית. "הקיבוצים זועמים על תנובה כי מעדיפים שם להביא צ'יפס קפוא מחו"ל. הם מדברים על ביטחון מזון ועל השקעות ברפתנים, ע"ע הקרן בסך 15 מיליון שקל לתמיכה ברפתנים שהקימה בזמן המלחמה, אבל ברגע שהם צריכים לקבל החלטות, הם לא עם הציבוריות הישראלית ולא עם הנגב המערבי".

 חיים גבריאלי, יו"ר תנובה / צילום: רן ישראלי

הגורם גם מעלה את השאלה האם מדובר בסנונית ראשונה של יבוא, והאם תנובה תתחיל לייבא עוד מוצרים במקום לייצרם בישראל.

עם זאת, בסביבת תנובה מבהירים כי אין כוונה להפסיק את הייצור של מוצרי החברה בישראל, והסיבה העיקרית להחלטה לייבא את הצ'יפס מבלגיה נובעת מהעובדה שלתנובה אין קו ייצור מתאים.

ייצור צ'יפס קפוא מצריך טכנולוגיה שונה מייצור הירקות הקפואים של סנפרוסט. בעוד שבקפואים הירקות נקטפים מהשדה, מובאים למפעל, נחלטים במים ומועברים להקפאה, תפוחי האדמה לצ'יפס דורשים ריכוך, טיגון ותהליכים נוספים של שימור ותיבול.

קטגוריה בצמיחה

עבור תנובה, בהובלת היו"ר חיים גבריאלי, מדובר כאמור בכניסה לקטגוריה חדשה שיש בה כבר שחקנים חזקים, כמו תפוגן (הגדולה בשוק), גרין פרוסט פוד ומילוטל. שחקנית נוספת היא שופרסל, שמוכרת צ'יפס קפוא תחת המותג הפרטי "בית יהודה".

בחברה מבהירים כי אם החדירה לשוק החדש תצלח, ייבנה קו ייצור ייעודי לצ'יפס הקפוא במפעל סנפרוסט בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, ותפוחי האדמה יסופקו על ידי החקלאים מדרום הארץ.

לפי יאהו פייננס, שוק הצ'יפס הקפוא הגלובלי צמח מ-16.2 מיליארד דולר בשנת 2023 ל-17.1 מיליארד דולר בשנת 2024. הוא צפוי להמשיך לצמוח בקצב צמיחה שנתי ממוצע של 5.87%, ולהגיע בשנת 2030 ליותר מ-24 מיליארד דולר. גם בישראל השוק צומח, ולפי הערכות עומד על כ-260 מיליון שקל בשנה.

נציין גם כי אמנם לא מדובר באותה קטגוריה, אולם שטראוס מייצרת במפעל המלוחים בשדרות את חטיף התפוצ'יפס, מהחטיפים בנמכרים בישראל. מדי שנה מיוצרים חטיפים מ-35 אלף טון תפוחי אדמה, כש-87% מחומר הגלם מגיעים מחקלאים מקומיים. אם גם תנובה תתחיל לייצר בישראל את הצ'יפס הקפוא, קטגוריה שכאמור צומחת באחוזים גבוהים, זו צפויה להיות תוספת משמעותית לחקלאות בדרום.

מתנובה נמסר בתגובה כי החברה היא "הלקוח החקלאי הגדול בישראל, כאשר 85% מחומרי הגלם שלנו הם מתוצרת מקומית. אנו רוכשים עשרות אלפי טונות בשנה של ירקות, ומעל מיליון ליטר חלב גולמי מכ-1,000 חקלאים ורפתנים, ותומכים בשיקום רפתות העוטף מאז תחילת המלחמה. תהליך ייצור ועיבוד הצ'יפס מצריך רכישת והקמת קווי יצור ייעודיים, והנושא ייבחן בעתיד בהתאם לביקושים למאמא צ'יפס שיושק בקרוב".