מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה הגביר את פעולות האכיפה נגד מעסיקים מפרי חוק – והתוצאות בשטח מדברות בעד עצמן: בשנת 2024 נפתחו 2,075 תיקי חקירה נגד מעסיקים שבוקרו לראשונה, והסתיימו הליכי חקירה ב־1,827 תיקים, לרבות כאלו שנפתחו בשנים קודמות. במהלך התקופה הוטלו 801 עיצומים כספיים בסכום כולל של 139,395,426 שקלים -אשר הופחת ל־100,614,753 שקלים בהתאם לתקנות ולמדיניות ההפחתה.
"מנתוני אגף האכיפה במשרד העבודה, עולה מציאות עגומה. רובם המכריע של הפרות זכויות העובדים במשק הוא בקרב מעסיקים של האוכלוסיות המוחלשות", מציין שר העבודה יואב בן צור. ואכן, התפלגות העוולות שבוצעו חושפת תמונה מטרידה מאוד ההפרה השכיחה ביותר היא של חוק הגנת השכר: במהלך השנה ניתנו 566 התראות ו־336 כוונות חיוב בסכום כולל של 58.9 מיליון שקלים.
העבירה המרכזית – אי העברת ניכויים משכר העובדים ליעדם או העברתם באיחור – הובילה ל־140 התראות ו־334 כוונות חיוב, בסכום של כ־58.7 מיליון שקלים. עוד נרשמו 95 התראות על אי מסירת תלוש שכר, 25 על מתן תלוש חלקי, 238 על הלנת שכר (ללא חיוב), ו־22 על מסירת תלוש באיחור.
גם חוק שכר המינימום, עדיין נתפס אצל חלק מהמעסיקים כהמלצה בלבד: במהלך השנה ניתנה התראה אחת ו־134 כוונות חיוב בסכום כולל של כ־16.7 מיליון שקלים. אחת העבירות הבזויות ביותר היא ניצול של בני נוער תוך פגיעה בזכויותיהם. במסגרת חוק עבודת נוער ניתנו בשנת 2024 סך של 170 התראות ו־25 כוונות חיוב, בסכום כולל של 1,855,174 שקלים.
